קטגוריה: הדרכות יין

קטגוריות
הדרכות יין כללי כתבות

מישלן מדרג גם יקבים: מה משמעות דירוג הענבים החדש לעולם היין?

MICHELIN Grapes: הדירוג החדש של יקבים בעולם היין​

נתי נעים יין

נתי נעים

מישלן, הגוף שהפך במשך יותר ממאה שנה לסמל של איכות בעולם המסעדות, נכנס כעת גם לעולם היין עם דירוג חדש בשם MICHELIN Grapes – דירוג יקבים המבוסס על ענבים במקום כוכבים. המהלך הראשון התמקד באזור בורגונדי בצרפת, שם יקבים מובילים קיבלו דירוג של אחד עד שלושה ענבים בהתאם לאיכות היין, העקביות, עבודת הכרם והזהות של היקב.

הכניסה של מישלן לעולם היקבים מסמנת שינוי בדרך שבה מודדים חוויית יין: לא רק לפי הבקבוק, אלא גם לפי המקום, האנשים, הסיפור והאירוח. עבור עולם היין הישראלי מדובר בהזדמנות משמעותית לקבל הכרה בינלאומית ולהציב את היקבים המקומיים על מפת תיירות היין העולמית. הכתבה מאת נתי נעים, כתב יין במאקו ו-MyYain.

MICHELIN Grapes: הדירוג החדש של יקבים בעולם היין

מישלן מגיע לעולם היין: מהיום לא רק מסעדות יקבלו הכרה, גם יקבים

עולם היין משתנה. במשך שנים התרגלנו לדבר על דירוגים של יינות, ציונים של מבקרים ומדליות מתחרויות בינלאומיות, אבל עכשיו נכנס שחקן חדש־ישן שמבקש לשנות את הדרך שבה אנחנו מסתכלים על איכות בעולם היין: מדריך מישלן.

כמי שעוסק שנים בתחום היין, מבקר ביקבים, טועם יינות ופוגש מקרוב ייננים ואנשי מקצוע, אני יודע שהשאלה הגדולה תמיד הייתה כיצד אפשר למדוד משהו שהוא הרבה מעבר לטעם בכוס. יין הוא סיפור של מקום, אדמה, אנשים וזמן. לכן הכניסה של מישלן לעולם היקבים היא מהלך שמסקרן מאוד את תעשיית היין הבינלאומית.

דרך הפעילות שלי ב־MyYain, שמטרתה לחבר בין אנשים לבין עולם היין בצורה נגישה ומקצועית, אני פוגש לא מעט חובבי יין ששואלים את אותה שאלה: איך יודעים לאיזה יקב כדאי להגיע? איזה יקב באמת מציע חוויה יוצאת דופן? ואיפה נמצא היין שמספר סיפור אמיתי?

ייתכן שמישלן מציע עכשיו תשובה חדשה.

ממסעדות עם כוכבים ועד יקבים עם ענבים: האבולוציה של מישלן

מדריך מישלן נולד בשנת 1900 בצרפת בכלל ככלי עזר לנהגים. האחים אנדרה ואדואר מישלן פרסמו מדריך שכלל מפות, מידע על דרכים והמלצות למקומות עצירה. עם השנים הפך המדריך לאחד הגופים המשפיעים בעולם הקולינריה.

הכוח הגדול של מישלן הגיע בשנת 1926, כאשר החל להעניק כוכבים למסעדות. מאז הפך כוכב מישלן לסמל עולמי למצוינות קולינרית. מסעדות ושפים בכל העולם רואים בקבלת כוכב הישג מקצועי מהגבוהים ביותר שניתן לקבל.

הדירוג מבוסס על מספר קריטריונים מרכזיים:
איכות חומרי הגלם, טכניקה, איזון טעמים, הזהות של המטבח ובעיקר – עקביות לאורך זמן.

כוכב אחד מסמן מסעדה איכותית ששווה עצירה, שני כוכבים מצביעים על מקום שמצדיק נסיעה מיוחדת, ושלושה כוכבים מייצגים חוויה יוצאת דופן.

אבל יין תמיד היה חלק מהעולם הזה. במשך שנים מישלן דירג מסעדות עם רשימות יין מצטיינות ואף העניק הכרה לסומליירים, אך עכשיו הוא עושה צעד נוסף: מעבר מהצלחת אל הכרם.

מישלן

המהלך החדש של מישלן נקרא MICHELIN Grapes – דירוג שבו במקום כוכבים יקבים יקבלו "ענבים".

הסיבה לבחירה בענבים אינה מקרית. בעוד מסעדה נמדדת בעיקר דרך חוויה קולינרית בזמן נתון, יקב נבחן לאורך שנים דרך הכרם, הבצירים והיכולת לשמור על איכות ועקביות.

לפי השיטה החדשה:

שלושה ענבי מישלן

מיועדים ליצרנים יוצאי דופן שהיינות שלהם מציגים איכות גבוהה במיוחד ועקביות לאורך שנים.

שני ענבי מישלן

ניתנים ליקבים מצוינים שבולטים באזור שלהם בזכות איכות וזהות ברורה.

ענב מישלן אחד

מוענק ליקבים טובים מאוד שמייצרים יינות בעלי אופי וסגנון.

בנוסף קיימת קטגוריית Selected – יקבים שנבחרו כמומלצים להמשך מעקב.

איך מישלן בוחר יקבים?

בניגוד לציוני יין רגילים שמתמקדים לעיתים בבקבוק מסוים, דירוג הענבים של מישלן מסתכל על היקב כמכלול.

הבדיקה נעשית לפי חמישה תחומים מרכזיים:

איכות העבודה בכרם

הבוחנים מתייחסים לבריאות הקרקע, איזון הגפנים וניהול הכרמים.

יכולת הייצור והדיוק המקצועי

איך היקב מטפל בתהליך יצירת היין והאם הוא מצליח לבטא את מקור הענבים.

זהות וסגנון

האם ליקב יש חתימה ברורה וסיפור שמחבר בין מקום, זן ויינן.

איזון היין

הרמוניה בין חומציות, טאנינים, עץ, אלכוהול ומבנה.

עקביות לאורך שנים

האם היקב מצליח לשמור על רמה גבוהה גם בשנות בציר שונות

ראשונים לזכות

הבחירה הראשונה של MICHELIN Grapes התמקדה באזור בורדו ובורגונדי בצרפת,במהדורה הראשונה הוענקו שלושה ענבים לתשעה יקבים נחשבים, בהם:

Domaine de la Romanée-Conti
Domaine Leroy
Domaine Coche-Dury

הבחירה הזו אינה מפתיעה לחלוטין, משום שבורגונדי נחשבת במשך מאות שנים לאזור שבו מושג הטרואר – החיבור בין אדמה, אקלים ואדם – קיבל משמעות עמוקה במיוחד.

בסך הכול בדירוג הראשון הוכרו 94 יקבים:
9 יקבים עם שלושה ענבים,
20 יקבים עם שני ענבים,
ו־33 יקבים עם ענב אחד

כמו כמעט כל שינוי משמעותי בעולם היין, גם המהלך הזה מעורר תגובות מעורבות.

מצד אחד, אנשי יין רבים רואים בכך הזדמנות גדולה. מישלן מביא איתו כוח בינלאומי, יכולת להגיע לקהל רחב ובעיקר להכניס אנשים חדשים לעולם היין.

מצד שני, יש אנשי מקצוע שחוששים מהפיכת עולם היין לעוד מערכת דירוג אחת שמנסה לפשט תחום מורכב מאוד. בעולם שבו לכל אזור יש מסורת, תרבות וסגנון, עולה השאלה האם אפשר באמת להשוות בין יקב קטן משפחתי לבין אחוזת יין היסטורית.

הדיון הזה מוכר גם מעולם המסעדות: דירוג יכול ליצור חשיפה עצומה, אבל הוא גם מגדיל את הלחץ לעמוד בציפיות גבוהות.

עולם היין תמיד היה שילוב בין מסורת לחדשנות. מישלן מביא איתו מערכת מוכרת לעולם חדש ומנסה לעשות סדר בתחום שבו לעיתים קשה לדעת למי להאמין.

כמובן, גם אחרי דירוגים וכוכבים וענבים, הדבר החשוב ביותר נשאר אותו דבר: החיבור האישי ליין.

בסופו של יום, יין טוב הוא לא רק ציון. הוא הרגע שבו פותחים בקבוק, מספרים סיפור ומרגישים משהו.

וזה בדיוק החיבור שאני מנסה ליצור דרך MyYain – לקחת את עולם היין המקצועי, המורכב והמרתק, ולהפוך אותו לנגיש לכל מי שרוצה להבין, לטעום ולגלות.

נתי נעים
מומחה יין וכתב יין
MyYain

קצת על נתי נעים

מאחורי הכתבה עומד נתי נעים, מומחה יין וכתב היין של "מאקו", המשלב ידע מקצועי מעמיק עם ניסיון  בהובלת סצנת היין בישראל. ב-MyYain, אנו מחויבים לסטנדרט גבוה של איכות ואמינות, ומזמינים אתכם להצטרף אלינו למפגשים (סדנאות,פסטיבלים, מסיבות)  עדכונים בקבוצת הוואטספ השקטה.

כתבות נוספות:

קטגוריות
הדרכות יין כתבות

יין אמריקאי – ארה"ב

אמריקה יין
אמריקה יין

יין מארצות הברית

נתי נעים יין

נתי נעים

יין בארצות הברית הוא סיפור של חדשנות, חופש יצירתי, טרואר מגוון במיוחד, ושאיפה בלתי פוסקת למצוינות. אף שמדובר בתעשייה צעירה יחסית מול אירופה, ארה"ב הפכה תוך עשורים ספורים לאחת מהמעצמות היינניות החשובות והמשפיעות בעולם. עם יינות עטורי פרסים, אזורים מגוונים גאוגרפית ומזגי אוויר שונים, ומגוון ענבים רחב, אמריקה מוכיחה שאיכות אינה תלויה בגיל – אלא בגישה, בתעוזה וביכולת ללמוד.
 

יין בארצות הברית: מהפכה מודרנית עם שורשים היסטוריים עמוקים

ארצות הברית עשתה משהו מאוד מהפכתני, למרות היותה מדינת עולם יין חדש (קיימת רק כמה מאות שנים) בניגוד לאלפי שנים של מסורת במדינות באירופה, היא הצליחה "לגנוב" מספר תארים יחודיים:
1. מכירת היין היקרה ביותר שנמכר – היין היקר ביותר שנמכר מנאפה הוא של יקב Screaming Eagle, בציר 1992. במכירה פומבית לצרכי צדקה בשנת 2008, נמכרו 6 בקבוקי מגנום של היקב (כולל ארוחה ביקב) במחיר כולל של חצי מיליון דולר, כלומר מעל 80,000 דולר לבקבוק.
2. זכיה ראשונה בתחרות טעימה עיוורת  1976 – פעם ראשונה אחרי עשרות שנים שהצרפתים הפסידו וזה היה לאמריקאים (מומלץ לראות את הסרט bottle shock).
3. הענבים הכי יקרים – העלות של ענבים בנאפה הוא היקר ביותר מבין כלל הכרמים בעולם.

התחלה היסטורית: מהמתיישבים עד למהפכת קליפורניה

המתיישבים האירופים הראשונים ניסו לייצר יין עוד במאה ה־17, אך נתקלו באתגרים קשים – האקלים והזנים המקומיים לא התאימו לטעמים שהכירו. ניסיונות כושלים לשתול ויטיס ויניפרה (Vitis vinifera) – הזן האירופי המרכזי לייצור יין – הביאו את המתיישבים לפתח זנים היברידיים או להשתמש בענבים ילידיים כמו Concord.
 
רק במאה ה־19, ובעיקר בקליפורניה, החלה להתפתח תעשיית יין משמעותית. גלי הגירה מאירופה, בעיקר מצרפת ואיטליה, הביאו ידע מסורתי, והאקלים הים-תיכוני של קליפורניה אפשר הקמה של כרמים איכותיים.
 
ואז באה תקופת היובש (Prohibition) – 1920 עד 1933 – מכה קשה לתעשיית היין. רוב היקבים נסגרו או עברו לייצור מיץ ענבים. רק מעטים שרדו (בעיקר כאלו שסיפקו יין לשימוש דתי).
 
עם תום היובש, החלה התאוששות איטית, אך רק משנות ה־60 ואילך, עם הקמת יקבים כמו Robert Mondavi, החלה "מהפכת היין האמריקאית". שיא המפנה הגיע בשנת 1976 באירוע היסטורי – "שיפוט פריז" – תחרות עיוורת שבה יינות מקליפורניה גברו על יינות צרפתיים אייקוניים. מאז, יינות אמריקאים כבר לא נתפסים כ"חדשים" – אלא כשחקנים מובילים בזירה העולמית.
 
אזורי יין עיקריים בארצות הברית
ארה"ב מחולקת למעל 250 אזורי גידול רשמיים (AVAs – American Viticultural Areas), אך עיקר הייצור והאיכות מגיעים ממספר מדינות עיקריות:
 
1. קליפורניה – לב תעשיית היין האמריקאית
כ־85–90% מכלל היין האמריקאי מגיע מקליפורניה. האקלים המגוון, הקרקעות העשירות, וההשקעה המתמשכת הפכו את המדינה למובילה בתחום.
 
אזורים בולטים:
נאפה ואלי (Napa Valley) – אולי אזור היין המפורסם ביותר בארה"ב. מוכר בזכות קברנה סוביניון עוצמתי, מרלו ושardonnay ברמה גבוהה. בתי יקב כמו Opus One, Screaming Eagle, ו-Stag’s Leap נמצאים כאן.
 
סונומה קאונטי (Sonoma County) – פחות מתויר מנאפה, אך עם מגוון יינות איכותיים. אזורים כמו Russian River Valley מצטיינים בפינו נואר ושרדונה, בעוד Dry Creek Valley בולט בזינפנד.
 
Paso Robles – מרכז קליפורניה. ידוע בזכות בלנדים ים-תיכוניים (GSM), קברנה סוביניון וזינפנד.
 
Santa Barbara – אזור קריר בדרום המדינה, מושלם לפינו נואר ושרדונה, במיוחד בעמק סנטה אינז (Santa Ynez).
 
2. אורגון – ממלכת הפינו נואר
אורגון, ובעיקר אזור Willamette Valley, הפכה בשנים האחרונות לשם נרדף לפינו נואר איכותי. האקלים הקריר והממוזג דומה לאלזס או בורגונדי. הפינו כאן עדין, ארומטי, ומאוזן.
 
בנוסף לפינו נואר, אורגון מצטיינת גם ביינות לבנים מעניינים – פינו גרי, ריזלינג, ואף שרדונה.
 
3. וושינגטון – הפתעת הצפון
מדינה זו, השנייה בגודלה אחרי קליפורניה בייצור יין, נהנית מאקלים יבש ומדברי בחלקה המזרחי – אידיאלי לגידול ענבים.
 
Columbia Valley הוא אזור הגידול העיקרי.
 
מתמחה בקברנה סוביניון, מרלו, סירה, ריזלינג וצ'נין בלאן.
 
יינות מוושינגטון מאוזנים מאוד – עם חמיצות טבעית גבוהה, עוצמה פריונית וניקיון.
 
4. ניו יורק – בעיקר לבן
מדינת ניו יורק, במיוחד סביב אגמי האצבעות (Finger Lakes), מייצרת ריזלינגים יוצאי דופן – חדים, מינרליים, ולעיתים חצי־יבשים.
 
ב-LI (לונג איילנד) מייצרים גם מרלו, קברנה פרנק ושרדונה.
 
5. מדינות נוספות בעלות חשיבות גוברת
טקסס – תעשייה בצמיחה, מתמקדת בזנים ים־תיכוניים כמו טמפרניו ו-Tannat.
 
וירג’יניה – יינות אלגנטיים, במיוחד פטיט ורדו ואלבריניו.
 
מישיגן – יינות לבנים ארומטיים מצוינים.
 
זני ענבים בולטים בארה"ב
לצד הענבים האירופיים הקלאסיים, יש לזכור שארה"ב היא שוק פתוח יחסית – וייננים רבים בוחרים לשתול זנים פחות מוכרים, בהתאם לאקלים ולחדשנות.
 
ענבים אדומים:
Cabernet Sauvignon – המלך בנאפה, אך גם באזורים חמים אחרים. בקליפורניה מופק סגנון עוצמתי, עמוק ובעל תיבול בולט.
 
Zinfandel – הזן האמריקאי האייקוני. בעל מקור קרואטי (Tribidrag), אך נחשב לאמריקאי מובהק. מפיק יינות מלאים עם פרי בשל מאוד.
 
Pinot Noir – נפוץ במיוחד באורגון, קליפורניה הקרירה (Sonoma Coast, Santa Barbara), וגם בניו יורק.
 
Merlot, Syrah, Petite Sirah, Malbec – כולם נפוצים בעיקר בבלנדים אך גם כזנים בודדים.
 
ענבים לבנים:
Chardonnay – ענב הדגל של היין הלבן האמריקאי. מגוון סגנונות – מחמאתיים ועשירים בנאפה ועד מינרליים באורגון.
 
Sauvignon Blanc – בגרסה טרופית, פחות ירוקה מצרפת.
 
Riesling – בעיקר בניו יורק, אורגון, וושינגטון.
 
Viognier, Albariño, Chenin Blanc – באזורים קטנים אך בצמיחה.
 
סגנונות ומגמות
יינות חד־זניים מול בלנדים
בניגוד לאירופה, יינות בארה"ב לרוב מסומנים לפי הזן (כגון Cabernet Sauvignon) ולא האזור. עם זאת, בשנים האחרונות יש מגמה חזקה ליצירת בלנדים אזוריים, בעיקר בסטייל של הרון, בורדו או פריוראט.
 
יינות טבעיים וביודינמיים
גל הגלובלי של יינות מינימליסטיים נוכח מאוד בארה"ב, במיוחד ביקבים צעירים באורגון ובקליפורניה. ייצור בשיטות אורגניות, התססה טבעית, סינון מועט ושימוש מינימלי בגופרית – כל אלו הופכים נפוצים.
 
חקירה של טרואר
יקבים רבים בוחרים לנטוע ענבים חדשים (כמו Mourvèdre, Grüner Veltliner, או Assyrtiko) ולחקור כיצד הם מבטאים את הטרואר המקומי.
 
יקבים בולטים ודוגמאות
Screaming Eagle (Napa) – סמל סטטוס של קברנה איכותי, מהיקרים בעולם.
 
Ridge Vineyards (Santa Cruz Mountains) – בלנדים קלאסיים בסגנון בורדו, עם מינרליות מרשימה.
 
Stag’s Leap Wine Cellars (Napa) – זוכה פרס השיפוט בפריז.
 
Domaine Serene (Oregon) – פינו נואר מהוקצע באיכות בינלאומית.
 
Chateau Ste. Michelle (Washington) – מהוותיקים בוושינגטון, ריזלינג ומרלו איכותיים.
 
לסיכום
יין בארצות הברית הוא פסיפס ססגוני של גישות, טעמים וסיפורים. מהמוסדות היוקרתיים של נאפה, דרך הפשטות האינטימית של יקבים באורגון, ועד חדשנות במדינות לא צפויות – אמריקה ממשיכה לשכתב את כללי המשחק.
 
זהו עולם שבו חופש יצירתי מנצח מסורת, ושבו כל בקבוק עשוי לשלב מורשת אירופית עם נועזות אמריקאית. בין אם אתה חובב קברנה עוצמתי, ריזלינג חד או זינפנד שובב – אמריקה היא אחת מיצרניות היין המגוונות והמרתקות ביותר על פני הגלובוס.

כתבות נוספות:

קטגוריות
הדרכות יין כתבות

יינות מהעולם: מסע בין הכרמים

יין מסביב לעולם
יין מסביב לעולם

יינות מהעולם מסע בין הכרמים

נתי נעים יין

נתי נעים

יין הוא לא רק משקה – הוא תרבות, היסטוריה, גיאוגרפיה, ואומנות. לאורך אלפי שנים התפתח היין ברחבי העולם והפך לאחד המרכיבים המרכזיים בתרבות האנושית. במאמר זה נסקור את המסורת והחידוש בעולם היין במדינות מרכזיות: איטליה, צרפת, ישראל, גרמניה, ארצות הברית, יוון וספרד. נעמוד על ההיסטוריה הייחודית של היין בכל אחת מהן, נבקר באזורים המרכזיים לגידול גפנים, ונדגיש את הסגנונות והיינות המייצגים.

התחלה

היין מלווה את האנושות אלפי שנים – הרבה מעבר לתפקידו כמשקה. מדובר בתוצר חקלאי-תרבותי מורכב, בו משתלבים אקלימים, סוגי קרקעות, זני ענבים, מסורות ייצור ומוסכמות תרבותיות, יחד עם טכנולוגיה מתקדמת, חידושים גנטיים, ומסחר גלובלי. מהיין של האיכרים בספרד ועד ליינות פרימיום בקליפורניה – כל בקבוק יין הוא תיעוד של מקום, זמן ואדם.

בשנים האחרונות עולה קרנו של היין בעולם: צריכה הולכת וגוברת, יקבים חדשים קמים גם במדינות לא מסורתיות (כמו סין, ברזיל והודו), ותעשיית התיירות סביב יין פורחת. יחד עם זאת, היינות הקלאסיים של אירופה שומרים על מעמדם בזכות איכות, מוניטין וניסיון של מאות שנים.

היין הוא מהמשקאות הקדומים ביותר בהיסטוריה האנושית, עם עדויות לייצורו כבר לפני כ-8,000 שנה באזור גאורגיה. משם התפשט לארצות הסהר הפורה, מצרים, יוון ורומא, והפך לחלק בלתי נפרד מחיי הדת, התרבות והמסחר. בימי הביניים שמרו מנזרים על הידע והמסורת של ייצור היין, בעיקר באירופה, מה שתרם להיווצרות "העולם הישן" של היין – מדינות עם היסטוריה רבת שנים כמו צרפת, איטליה, ספרד, גרמניה ויוון.

לעומת זאת, "העולם החדש" כולל מדינות שהחלו בייצור יין רק במאות האחרונות, כמו ארה"ב, אוסטרליה, צ'ילה, דרום אפריקה וישראל. מדינות אלו הביאו עימן גישה חדשנית, פחות קשוחה מבחינת חוקים וסיווגים, ושימת דגש על טכנולוגיה, שיווק ונגישות לצרכן. הפערים בין העולמות הולכים ומצטמצמים, כששני הצדדים לומדים זה מזה ומשפרים את היין כתחום גלובלי ודינמי. אם תרצו לטעום מעל ל-80 יינות מהעולם מוזמנים להגיע לערב שלנו: מסביב לעולם ב-80 יינות.

עולם חדש מול עולם ישן

🇮🇹 איטליה – בית היוצר לזנים בלתי נגמרים

סקירה היסטורית היין האיטלקי מושרש עמוק בהיסטוריה הרומית והאטרוסקית. הרומאים פיתחו טכניקות של כרמים מסודרים, דישון, ושיטות שימור. בימי הביניים, מנזרים שמרו על מסורת ייצור היין. החל מהמאה ה-20, איטליה שמה דגש על איכות במקום כמות – דבר שהוביל למהפכת DOC/DOCG (סיווגי איכות מבוקרים).
נקודות מפתח בהתפתחות היין באיטליה: אלפי זני ענבים ילידיים – יותר מכל מדינה אחרת. מעבר מהתמקדות בכמויות לתחכום ואיכות בשנות ה-80. שילוב יוצא דופן של מסורת עם חדשנות טכנולוגית.

אזורזנים עיקרייםיינות בולטים
פיימונטהנביולו, ברברהברולו, ברברסקו, דולצ'טו
טוסקנהסנג'ובזהקיאנטי, ברונלו די מונטלצ'ינו
ונטוקורבינה, גראפהאמרונה, ריפאסו, פרוסקו

🇫🇷 צרפת – הסטנדרט העולמי

צרפת נחשבת לדוגמה ולמודל שעל פיו מתבצע סיווג איכותי של יינות בכל העולם. כבר במאות ה-12 וה-13, נזירים קתולים באזורים כמו בורגון ושמפיין ניהלו יומני גידול, קבעו גבולות בין כרמים וניסו להבין את השפעת הטרואר. המהפכה של סיווג AOC בשנות ה-30 של המאה ה-20 הביאה לשיטה מודרנית של פיקוח על איכות ומוצא. תרומת צרפת לעולם: פיתוח מושג "טרואר". שיטות תסיסה ויישון שהפכו לסטנדרט. השפעה מכרעת על תעשיית היין באיטליה, ספרד, ארה"ב וישראל.

אזורזנים בולטיםיינות מייצגים
בורדוקברנה סוביניון, מרלופומרול, מדוק, סנט אמיליון
בורגוןפינו נואר, שאדונהמונרשה, ז'בריי שמברטין
שמפייןפינו נואר, שרדונהשמפניה ברוט, רוזה שמפיין

🇩🇪 גרמניה – מלכת הריזלינג

גרמניה היא ארץ של מסורת מדויקת. הנזירים הגרמנים תיעדו כל חלק בתהליך ייצור היין, וריזלינג הפך מזמן לאחד הזנים האציליים ביותר בעולם. שיטת הדירוג הגרמנית מבוססת על רמת הבשלות של הענב ולא רק על יובש/מתיקות.

אזורים עיקריים

אזורסגנון יין עיקרימאפיינים גאוגרפיים
מוזלריזלינגמדרונות תלולים, אקלים קריר
ריינהסןריזלינג, סילבאנראזור פורה, יינות יבשים
פפאלץריזלינג, פינו נואריינות מלאים יותר

🇺🇸 ארצות הברית – פריצת גבולות

תעשיית היין האמריקאית עברה דרך ארוכה. האיסור (Prohibition) בשנות ה-20 כמעט וחיסל את כל היקבים. רק משנות ה-60 ואילך, עם יקבים כמו רוברט מונדאבי, החלה תחייה מחודשת. היום קליפורניה לבדה מייצרת יותר יין מאיטליה.

אזורי יין עיקריים

אזורמאפייניםזנים נפוצים
נאפה וואליעמק חם, יינות פרימיוםקברנה, מרלו, שאדונה
סונומהמגון מיקרו-אקליםפינו נואר, זינפנדל
אורגוןאקלים קרירפינו נואר, ריזלינג
וושינגטון סטייטיינות מאוזניםסירה, מרלו, שאדונה

🇪🇸 ספרד – זהב נוזלי מהחצי האי האיברי

ספרד, כמו יוון, יצרה יין עוד מהתקופה הרומית. אך רק מהמאה ה-19 היא החלה לפתח את תעשיית היין המסחרית. הספרדים שמים דגש על יישון – חלק גדול מהיינות הספרדיים עובר יישון ארוך בחביות עץ.

אזורי יין בולטים

אזורזנים עיקרייםיינות מייצגים
ריוחהטמפרניורזרבה, גראן רזרבה
ריברה דל דוארוטמפרניויינות מרוכזים ומורכבים
פניידסמאקבאו, פרלדהקאווה – יין מבעבע איכותי
פריוראטגרנאש, קארינייןיינות חזקים עם מינרליות

רוצים לטעום 80 יינות מהעולם? - מסביב לעולם ב-80 יינות

אתם/ן מוזמנים לאירוע חד-פעמי שמביא את הטעמים המשובחים של 80 יינות מהיקבים הנחשבים בעולם – צרפת, איטליה, ספרד, יוון, דרום אפריקה, ארגנטינה, ניו זילנד,פורטוגל, מרקו  ועוד!

✨ מה מחכה לכם?  בכניסה תקבלו דרכון שלנו ואיתו תתחילו טעימות חופשיות מ-80 יינות  קלאסיים ומפתיעים, מכל מדינה נבחרו מספר יינות אייקונים מייצגים. בנוסף מוסיקת רקע, דוכני אוכל ,עמדת סיגרים מהעולם (בתוספת תשלום). בנוסף תקבלו זיכוי 30 ש”ח  לרכישת היינות במחירים מיוחדים.  

📅 תאריך: 22.5  שעה 17:30 (סבב ראשון) . יש סבב נוסף ב-20:00.
📍 מיקום: דרך היין  השלום – דרך השלום 9 ת”א.
🎟️ מספר המקומות מוגבל – מהרו לשריין מקום!  האירוע מנוהל ב 2 סבבים כדי לתת יחיס אישי והסברים לכל אדם. סבב 1 17:30-19:30 סבב 2 20:00-22:00 שימו לב לאיזה סבב אתם רוכשים.

יין מסביב לעולם

כתבות נוספות:

קטגוריות
הדרכות יין כתבות

חניות יין: המדריך המלא לבחירה נכונה

נתי נעים יין

נתי נעים

חניות יין הן לא רק מקומות לרכוש בקבוק יין, הן חוויות שלמות שמציעות מגוון רחב של אפשרויות, ידע ומומחיות. עם עליית המודעות ליינות איכותיים ולתרבות היין, יותר ויותר אנשים פונים לחניות יין כדי למצוא את הבקבוק המושלם. בכתבה נסקור את החשיבות של חניות יין, מה לבדוק לפני רכישה, וכיצד לבחור את החנות המתאימה לצרכים שלכם, עשרה דברים לבדוק לפני שבוחרים חנות ואיזה חניות מומלצות בארץ.

למה זה משנה בכלל?

בחירת חנות יין מתאימה יכולה לשדרג את חוויית הרכישה שלכם. חנות איכותית תספק לכם יינות באיכות גבוהה, שירות מקצועי, והמלצות מותאמות אישית. בנוסף, חנות טובה תדע להציע לכם יינות שמתאימים לדרישות ולאירוע כמו מסיבות, ארוחות משפחתיות או מתנות. בחניות מסויומות ההבדל יכול להיות גם בעובד בודד שיודע לקרוא את הלקוחות ואת הרצונות שלכם. מעבר לעובדים התנהלות החנות חשובה מאוד, לא פעם הגעתי לחניות אשר לא שומרות את היין בתנאים נכונים: יינות בעמידה, במקום חשוף לשמש וללא מזגן בקיץ. התנהלות חובבנית כזו מצד חנות יכולה לפגוע ביין בצורה קשה.

ביקור בדרך היין ת"א

מה לבדוק בחנות?

1. מגוון היינות

אחת השאלות הראשונות שיש לשאול היא: מהו מגוון היינות שהחנות מציעה? חנות טובה תציע מבחר רחב של יינות, כולל יינות אדומים, לבנים, רוזה, מבעבעים ויינות מתוקים. כדאי לבדוק אם ישנם יינות מקומיים, יינות אורגניים או יינות ממדינות שונות.

 2. ידע המוכרים

האם המוכרים בחנות יודעים לספק מידע על היינות? חנות יין איכותית תעסיק אנשי מקצוע שמבינים ביין ויכולים להמליץ על יינות בהתאם להעדפותיכם. שאלו את המוכרים על היינות המומלצים שלהם, על תהליכי הייצור, ועל אזורי הגידול.

 3. תנאי האחסון

תנאי האחסון של היינות הם קריטיים לאיכותם. ודאו שהחנות שומרת על היינות בתנאים אופטימליים – טמפרטורה קבועה, לחות מתאימה, והימנעות מאור ישיר. חנויות רבות מציעות יינות במקררים מיוחדים, מה שמעיד על מקצועיות.

4. אפשר לטעום?

חנויות רבות מציעות טעימות יין כחלק מהחוויה הקנייה. זה לא רק מהנה, אלא גם דרך מצוינת להכיר יינות חדשים. חפשו חנויות שמקיימות אירועי טעימות או מפגשי הדרכה לתלמידים חדשים בתחום.

5. מחירים

השוו מחירים בין חנויות שונות. חנות יין איכותית לא בהכרח תהיה יקרה יותר, אך חשוב לבדוק אם המחירים סבירים ביחס לאיכות היינות. חנויות רבות מציעות מבצעים והנחות, אז כדאי לבדוק גם את זה.

 6. שירות לקוחות

שירות לקוחות הוא מרכיב חשוב בחוויית הקנייה. האם המוכרים אדיבים? האם הם מוכנים לעזור ולענות על שאלות? חנות עם שירות לקוחות טוב תגרום לכם להרגיש בנוח ותשפר את חוויית הקנייה שלכם.

7. שאלו על המלצות

אל תהססו לבקש המלצות מהמוכרים. הם יכולים להמליץ על יינות שמתאימים לאירועים שונים או לטעימות. שאלו על יינות חדשים שהגיעו לחנות או על יינות שזכו בפרסים.

8. השתתפו בסדנאות

אם החנות מציעה סדנאות טעימות, כדאי להשתתף. זו הזדמנות ללמוד יותר על יינות, לטעום סוגים שונים ולפגוש אנשים עם תחומי עניין דומים.

9. קראו ביקורות

לפני שאתם מבקרים בחנות, קראו ביקורות באינטרנט, בגוגל או בקבוצת פייסבוק שלנו וככה תכלו לקבל חוויות של לקוחות אחרים.

10. בדקו את נוכחות החנות ברשת

חנויות יין רבות מציעות את המוצרים שלהן גם באינטרנט. בדקו אם יש לחנות אתר אינטרנט או עמודים ברשתות החברתיות. זה יכול לעזור לכם להכיר את המגוון וההמלצות לפני הביקור.

טעימות בחנות יין

חניות יין מומלצות בארץ

יין בעיר – רשת חניות יין מבעלות חברת היבוא אספירט. בעלת 2 סניפים ראשים ועוד מספר בזכניות.לאתר.

Wine and More –  חנות היין הוותיקה של משפחת חינאווי ביפו נוסדה בשנות ה-40 של המאה הקודמת. בשנות ה-70 לקח את מושכות הניהול ג'ורג' חינאווי, הרחיב את קשרי המסחר של החנות, שיפץ אותה והיא נהפכה לאבן שואבת לחובבי יין מכל גוש דן, שנהנו ממבחר יינות גדול וממחירים נוחים במיוחד.לאתר.

בית הטבק והיין – חנות קטנה הגדושה במבחר נאה של יינות מקומיים ומיובאים במחירים טובים. תצוגה נוחה וצוות מיומן וער. טעימות נערכות כאן מדי יום שישי ומדי פעם גם טעימות מיוחדות של יינות מובחרים.לאתר.

המרתף של רוזנר – חנות משפחתית שהחלה מחנות ליצור סודה וכעת עוסקים באלכהול.

מנו וינו – רשת חניות שנותנת דגש לתמורה מעולה לעלות.

דרך היין –  בבעלות האחים שקד. הסניף הראשון נפתח ברחוב החשמונאים בתל אביב לפני 14 שנים והיה לחנות היין המתוחכמת הראשונה בארץ. כיום, לצד החנות האם, יש לרשת סניפים בכל הארץ. לאתר.

הטורקי – החנות הראשונה של משקאות הטורקי נפתחה בשנת 1998  בפתח תקווה ומשם הרשת גדלה למספר סניפים גדולים ברחבי הארץ.

שר המשקאות – רשת אשר מתמקדת גם בשתיה ולכן יש גם בר בחנות.

הרמיטז' – קבוצת הרמיטאז' נוסדה בשנת 2011 כחנות קטנה לממכר יין ואלכוהול במתחם עין המפרץ, החנות עוצבה בהשראת מוזיאון העל הרמיטאז', בסנט פטרסבורג. כיום הסניפים של הרשת הם הגדולים בארץ.

טרואר – חנות ובר יין, עם מגוון יינות גדול מהארץ ומחו"ל, רובם מיקבים ויבואנים יותר קטנים שקשה למצוא מחוץ לתל אביב. אפשר לשבת לשתות כל בקבוק שרוצים מהחנות, או לקחת כוס מתפריט שמשתנה כל חודש.

דלי וינו  – DELI VINO – יוזמה ייחודית של קבוצת אנשי יין המתמחים ביבוא בלעדי של סוגי אלכוהול נדירים, בעלת סניף בנתניה ות"א.

בנא –  הרשת מפעילה 32 סניפים בפריסה ארצית ומציעה ללקוחותיה: מגוון ענק של משקאות ושל המותגים המובילים בעולם לצד מותגי אלכוהול ייחודיים ובלעדיים ברשת.

 

כתבות נוספות:

קטגוריות
הדרכות יין כללי כתבות

לכבוד ראש השנה – ארומת תפוח ודבש ביין

לכבוד השנה החדשה: הסבר על ארומות של תפוח ודבש ביין

נתי נעים MyYain

מאת נתי נעים

Facebook Instagram

שמתי לב שלקראת החג יש המון כתבות על יין ורובן בסגנון עשרת היינות שאתם צריכים לנסות בחג, או מקומות לבקר בהם, החלטתי ללכת לכיוון שונה ולכתוב על הארומות (הריחות) שיש ביין ולהתמקד בארומות של תפוח ודבש לכבוד החג. אנסה לעשות זאת פשוט ככול האפשר שכולם יתחברו ויבינו, כמובן מוזמנים לשאול כל דבר.

מה הן הארומות ומאיפה מגיעות?

אחד השאלות היותר מרתקות בתחום היין היא כיצד ענב יכול ליצור כ”כ הרבה ארומות מסוגים שונים, אנו יכולים להריח שזיפים, פטריות, אדמה,קפה, מלח ים ועוד מגוון רחב. האם הדבר אומר שהיינן הכניס שזיפים ליין? או ערבוב אותו עם קפה?  או בכלל היקב נמצא ליד הים? התשובה היא בהחלט לא.

הארומות שאנחנו מריחים מגיעות מתרכובות כימיות אשר נמצאות ביין וזהות בצורתם לריחות שאנו מכירים, כאשר אנו מריחים תרכובות אלה, מועבר גירוי למוח שלנו שמשווה אותו ל”זיכרון” של תחושות ידועות – ובסופו של דבר מעלה רושם סופי של ריח מוכר. ישנם דוגמאות רבות לתרכובת הכימיות הללו: אסטרים, פירזינים, טרפנים, את התרכובות הללו רובנו לא מכירים אלא אם למדנו כימיה, ולכן לא נכנס פה להסבר הכימי, אבל אלו נוצרים מתהליך ייצור היין, משמרים , התחמצנות או בכלל מגיעים מהענב ואחראיות למגוון הארומות.
להלן מספר דוגמאות: כאשר אנו מריחים יין עשיר בפירזינים (תרכובת כימית בעלת 2 חנקנים), אנו נחשוב שמדובר בריח של פלפל ירוק או דשא,  אם  היין עשיר בטרפנים (יחידה המורכבת מ-5 פחמנים ו8 מימנים) אז נחשוב על פרחים כמו לבנדר ושושנים, או אם ביין יש אסטרים (בעלי קשר כימי בין פחמן ו-2 חמצנים) נקבל ריחות של פירות כמו תפוח, תות, בננה.
ישנם עוד מגוון תרכובת כימיות ממשפחות שונות שכל אחת מהן יכולה לתת מספר ארומות שונות. נהוג לסווג את הארומות לפי גלגל הריחות:

גלגל ארומות

איזה סוגי ארומות יש?

נהוג לסווג את הארומות לשלושה סוגים:
ארומות ראשוניות:
מקורן בענב עצמו, ניחוחות אלה הם בדרך כלל בתחום של ריחות פרי, ריחות עשב וריחות פרחים ומגיעים באופן טבעי רק מהענב. לדוגמה, קברנה סוביניון מוכר בעיקר בגלל ריחות של פטל,  קברנה פרנק  מוכר בארומה של  פלפל ירוק, אבל ענבים מריחים כמו ענבים, נכון? הסיבה לכך שאינכם יכולים להריח ולטעום תווים אלה על ידי רחרוח וטעימת הענבים היא מכיוון שתרכובות הארומה הללו קשורות לרוב במולקולות סוכר ומשוחררות רק במהלך התסיסה. על ידי שחרור תרכובות אלה מצורתן הכבולה, הם הופכים לתרכובות שניתן להריח להריח.

ארומות שניוניות:
מגיעות מתהליך ייצור היין, כלומר כלל התהליכים ביקב, התהליכים הם תסיסה,שהייה בחבית ועוד. תסיסה של יין בעצם הופכת סוכרי ענבים לאלכוהול וקשורה בדרך כלל עם שמרים. הטעמים הטבעיים הקיימים בענבים (ארומות ראשוניות) בשילוב עם השמרים והחיידקים המפעילים את התסיסה יוצרים מורכבות ארומטית נוספת. התסיסה האלכוהולית המופעלת על ידי שמרים והפיכת הסוכר לאלכוהול יוצרת תרכובות ארומטיות פירותיות המכונות אסטרים. לדוגמא: חמאה,פטריות,חלב,שמנת, בניגוד לניחוחות ראשוניים, טעמים משניים מוקנים על ידי פעולות ייננים ולא על ידי הטבע.

ארומות שלישוניות – "בוקה": 
“בוקה” מלשון זר בצרפתית, הן הארומות שמגיעות עקב החשיפה האטית לחמצן בבקבוק ומתפתחות עם הגיל, שכן מולקולות היין מתקשרות זו עם זו ועם חמצן, ומשנות את הפרופיל הארומטי שלהן. ניחוחות שלישוניים טיפוסיים הם אלה של עור, כמהין, טבק,תבלינים כמו ציפורן, אגוז מוסקט, או שומר.

ארומות תפוח

לאחר שהבנו מהן הארומות נתמקד בארומות רלוונטיות לחג ונתחיל בתפוח, אך ישנם כמה סוגי תפוחים בעולם ולכל אחד יש ריח שונה, היכולת להבדיל בניהם לוקחת זמן אבל להלן הפירוט:
תפוח ירוק:
ארומת תפוח ירוק מגיעה מהחומצה המאלית הנמצאת בענבים, פירוש המילה מלאית בלטינית הוא תפוח, הסיבה היא גם הריח וגם שהחומצה נתגלתה בתפוחים בשנת 1785. יינות עתירי חומצה מאלית  יהיו יינות לבנים מאיזורים קרים, כגון: ריזלינג, שבלי (שרדונה מאיזור שבלי) , גוורץ' ועוד . הקור  בשילוב החוסר בשמש גורמים לענב לא להגיע להבשלה וכך החומצה בהן גבוהה  לעומת סוכר נמוך, התוצאה היא ארומות שמזכירות תפוח ירוק. לכן יינות לבנים חומציים מאיזורים קרים יהיו בעלי ארומת תפוח ירוק.
למתקדמים ישנם ייננם שלא רוצים את הטעם החזק של החומצה המלאית ולכן גורמים ליין לעבור תסיסה מלולקטית וכך החומצה המלאית הופכת לחומצה לקטית עדינה יותר שנותנת ארומות חמאה.
תפוח אדום:
ארומות של תפוח אדום  מגיעות מאסטרים (Esters), האסטרים הם תרכובות אורגנית שנוצרות בעקבות התסיסה האלכוהולית ביין . האסטרים נוצרים מהחומצה שבענב ולרוב יתנו לנו את ארומות של פירות. לכל ענב ארומות ייחודיות משלו. במקרה של שרדונה האסטרים שייווצרו  יתנו לנו ארומות של תפוח אדום.
למתקדמים הסוג של האסטר שנותן ארומות תפוח נקרא "בוטיל אצטט" שאף לעתים משמש כתוסף טעם למזון.

תסיסה מלולקטית
הפיכה של חומצה מאלית לחומצה לקטית או בשפת הארומות: מתפוח לחמאה
תפוח ירוק ארומה יין
תפוח ירוק נפוץ ביינות חומציים מאיזורים קרים
אסטר
תצורה של אסטר, מעניק ארומות תפוח אדום

ארומת דבש

דבש ברובו עשוי מסוכר (מעל ל85%)  וגם ביין יש סוכר (ביינות יבשים כמעט ואין סוכר וביינות קינוח יש הרבה סוכר), אך מעבר לכך הדמיון הוא גם בסוג הסוכרים הזהים: פרוקטוז וגלוקוז. ניתן להסיק מכך שביינות שמכילים יותר סוכר כלומר יינות קינוח יש לנו יותר סיכוי לזהות ארומות דבש, במיוחד אם הסוכר בענב עבר תהליך של קרמול או ריכוז, ומגיע מענבים ירוקים (שיוצרים יין לבן).
יינות קינוח שנוצרו בשיטה של ייבוש ענבים שנותרו על הגפן (Ice-wine /אייס וויין לדוגמה) או ע"י ריקבון אציל יתנו ארומות של דבש באופן שנוכל לזהות בקלות. דוגמה ליינות כאלו: ריזלינג בציר מאוחר (יין קינוח),  פורט לבן, סאוטרנים וכדומה.

יין קינוח בסגנון אייס וויין של בת שלמה מענבי סמיון, בעל סוכר גבוהה ארומות דבש חזקות
ארומת דבש, נפוץ ביינות לבנים מתוקים
פורט לבן של סנדמן, דבש וניל וכרמל

לסיכום

מקווה שלא העמסתי אותכם בכימיה, אבל ככה מגיעים ליינות ארומות של תפוח וארומות של דבש. מוזמנים לשאול עם משהו לא ברור ושתיהיה לכולנו שנה טובה, מתוקה, מלאה ביין ותפוח בדבש.

אהבתם?

שתפו עם חברים

Facebook
Email
WhatsApp
קטגוריות
הדרכות יין

השפעת טרואר על היין

טרואר

השפעת הטרואר על היין

קודם כל מה זה טרואר?

נתחיל בהגדרה של טרואר, מקור המונח הוא במילה "Terre" – "אדמה" בצרפתית,  בתחום היין המנוח מתאר את מכלול התנאים של סביבת גידול הגפנים (לא רק אדמה). 

אז מה נכלל בטרואר? אופי האדמה (הרכבה, הקושי שלה, כושר הספיגה שלה  סוג האדמה ועוד האקלים – משקעים, מזג אוויר, טמפרטורה, רוחות וגם  עוד נושאים כללים כמו טופוגרפיה, שיפוע המדרונות,בעלי חיים וצמחים בסביבת הגפנים.

כעת נעבור על מרכיבי הטרואר וכיצד הם משפיעים על הענב והיין.

יין וענבים
photo-1469533802599-76ee5be68f7d.jpeg

אקלים

אקלים מתייחס להשפעת מזג האוויר על הענבים. יש בו מספר גורמים אך העיקרי שבהם הוא  טמפרטורה.
כיום יין גדל בכל העולם, והאקלים של כל אזור נקבע לפי המיקום הגיאורפי שלו, ישנם גפנים בדרום אמריקה, צ'ילה, וארגנטינה החמות וישנם גפנים באירופה הקרה. באזורים חמים יותר הענבים מבשילים יותר בקלות וכתוצאה מכך רמת הסוכר גבוהה יותר ורמת החומציות קטנה.
בעוד שהטמפרטורה היא גורם מפתח בטרואר, יש לקחת בחשבון את שאר מרכיבי האקלים: משקעים, לחות, כפור, אור, ברד…
אור השמש נחוץ ליצירת הסוכר אך בכמות גדולה מידי עלול לפגוע בענב, גשם גם הוא חשוב ברמה מסוימת,  מעט מידי גשם יגרום ליבוש אך גשם רב מידי יגרום לטעמים מדוללים.  רוחות יכולת להאט את התבגרות הענב (לא בהכרח רע , רק יש לקחת בחשבון).
האקלים של אזור נקבע בדרך כלל על פי המיקום הגאוגרפי, אם כי תת-אזורים קטנים יותר ואפילו כרמים בודדים יכולים לחוות מיקרו-אקלים משלהם, וכתוצאה מכך יינות ייחודיים במיוחד.

הקרקע

סוג האדמה שעליה גדלים הגפנים משפיע על טעמו של היין, מכיון שהיא אחראית על החומרים המזינים לגדליה תקינה של הענב. אולם מעניין לציין כי קרקעות המשמשות לגידול ענבים אינן מתאימות כמעט לכל סוגי החקלאות האחרים.
אפשר לגדל גפנים במגוון רב של קרקעות, כולל חול, טיט, חלוקי נחל ואפילו סלעים – עם עשרות שילובים בין לבין. בנוסף לחומרים המזינים שבאדמה שמאוד חשובים קיים היבט נוסף בקרקע והוא ניקוז המים, האדמה מספקת ניקוז חיונ למרות שגפנים אוהבים לחות קרקע רטובה תמיד יכולה לפגוע בענב (ריבוי מים יותר דלילות בטעם הענב). צבע האדמה משפיע גם על יכולתו לספוג או לשקף את חום השמש.
כל הגורמים הללו מתחברים ליצירת בסיס ייחודי שממנו הגפנים יכולות לצמוח, ותורמות עוד יותר לטרואר הייחודי של יין. אולם באופן כללי, כרמי אדמה חוליים נוטים לייצר יינות יבשים ואלגנטיים יותר, ואילו קרקעות על בסיס חימר בדרך כלל מייצרות יינות נועזים.

טרואר
photo-1464036388609-747537735eab.jpeg

טופוגרפיה

טופוגרפיה מביאה בחשבון שיפוע, גובה ותכונות  שטחים סמוכים, שלכולם השפעה משמעותית על טרואר. מדרונות תלולים יותר מתנקזים טוב יותר וגם גורמים לענבים לקבל אור שמש חזק יותר. גובה רב מעל פני הים  בדרך כלל יגרום ללילות קרירים יותר, אשר יעזרו לענב לשמור על חומציות  ויהפכו ליינות אלגנטיים יותר ובעלי יכולת יישון טובה יותר. גם תכונות פיזיות קרובות כמו אגמים והרים יכולים להשפיע משמעותית על הגפנים. אגמים וגופי מים גדולים אחרים יכולים לספק השפעה על הטמפרטורה (שמירה על האזור חם יותר בחורף וקריר יותר בקיץ), ואילו רכסי הרים יכולים להציע הגנה מפני אלמנטים כמו רוח.

לסיכום...

הטרואטר הוא שילוב של כלל הגורמים שציינו, אין שני אזורים זהים בטרואר שלהם, כך שכל אזור יכול להציג גוונים יחודיים שלו. זנים שונים מתאימים לאזורים שונים, לתנאי אקלים שונים ולטרוארים שונים. בחירת הזנים לנטיעה בכרם ובחירת האתר לכרם הינו תהליך מפתח בהצלחת היין.
טרואר יכול להשתנות לאורך זמן, הן כתוצאה מהאדם והטבע, אך כרגע אנו עדים לשינוי גדול בטרור ברחבי העולם בזכות שינוי האקלים. בעוד שינויי אקלים קשורים בדרך כלל לעלייה בטמפרטורה הממוצעת, באזורים מסוימים – אקלים קריר במיוחד כמו צפון אירופה – שינויים באקלים עשויים להוכיח יתרון לייצור יינות. עם זאת עבור אחרים, יהיה צורך באמצעים הסתגלותיים. 
הבנת הטרואר והשפעתו על היין היא פשוטה יותר ממה שרוב האנשים מדמיינים. עם זאת, גילוי השפעתו במהלך טעימת היין מסובך הרבה יותר ויכול לדרוש שנים של תרגול.

אהבתם?

שתפו עם חברים

Facebook
Email
WhatsApp

פוסטים קשורים:

נושא קודם:

עמוד הדרכות:

נושא הבא:

קטגוריות
הדרכות יין

מיתוסים ביין

מיתוסים ביין

מיתוסים ביין

סביב נושא היין ישנה מסתוריות רבה, מסתוריות שיצרה מיתוסים רבים,  חלקם ממש מוזרים וחלקים נכונים,  ננסה להפריך  או לאמת אותם.

נכון חלקית. הדבר תלוי בסוג היין ודרך ההכנה, ישנם יינות שישתבחו כ-3 שנים ויש כ-20 שנה. אחרי תקופה זו האיכות תרד.  נכון יהיה לומר שיכולת השתבחות בבקבוק היא אחד הפרמטרים לקביעת איכות היין – אבל כל יין הוא מקרה לגופו.

לא  נכון . הפרי היחדי ביין הוא ענבים. ריח של דובדבן/שוקולד/תות וכל דבר אחר לא נובע מהוספת תבלינים/פירות. הניחוחות והטעמים שאנו עשוים לזהות הם תוצאה של מולקולות ארומה וטעם שענבים חולקים במשותף עם פרי מסוים.

לא נכון. יש פה היבט פסיכולוגי שמקשר לנו את המילה בוטיק לאיכות. אך ההגדרה לבוטיק היא פשוט כמות קטנה. ישנם יקבים קטנים שמציירים יינות בינונים מאוד. אין קשר בין איכות היין לגודל היקב. לרוב דווקא יקבים גדולים עושים יינות מעולים במחירים סבירים ובעקביות לאורך שנים, בעיקר בגלל שיש להם את היכולת לבחור את הגפנים ממבחר חלקות גדול ויכולת למדיה ואנשי מקצוע.

לא נכון. יש פה שוב  היבט פסיכולוגי שמקשר את הכסף לאיכות. ישנם מקרים רבים שיינות זולים יותר עוברים בניקוד יינות יקרים בטעימה עיוורת.  אבל חשוב לזכור שתמחור היין מושפע מעוד פרמטרים שאינם קשורים לאיכותו; איזור הגידול, תדמית היקב, ציונים ומדליות יכולים לתרום רבות להעלאות מחיר ביקבים מבלי להתחשב באיכות היין.

לא נכון. אתה יודע כשאתה מערבב כוס יין ואתה צופה בשביל היפה והשקוף שהוא מוריד חזרה לכוס שלך? זה ידוע כרגלי/דמעות היין. זה יפה לראות. עם זאת, למרבה הצער זה לא אומר דבר מבחינת האיכות. הדבר עוזר לגלות את רמות האכהול והסוגר ביין למומחי יין אך לא מעבר,  (רמת אלכוהול  וסוכר אינה מעידה כלל על איכות).

נכון חלקית. פעמים רבות שמעתי אני לא אוהב את היין הזה הוא עושה לי כאב ראש. אז ישנם 2 סיבות לכך:
1. שתיה מרובה שגורמת להנגאובר-  חמרמורת.
2. חלק קטן מהאוכלוסיה רגיש לבי-סולפיטים, אשר משמש חומר שימור בחלק מהיינות לעיתים משפיע.

לא נכון . ציון בביקורת מסמל דיוק, מראה ועוד מוטיבים אחרים שמעידים על דרך הכנה נכונה וטובה של היין. אך הטעם הכולל או סוג היין יכול להיות לא לטעמנו כלל.

לא נכון .ינות בעלי פקק מתברג יכולים להתיישן ולהיות איכותיים כמו יינות בעלי פקק שעם. יקבים רבים מבינים היום שלא רק ששעם הוא משאב מצטמצם בעל חסרונות (מחיר,TCA) ולכן עוברים לפקק מתברג.  באוסטרליה 90% מהיינות הם בפקקי הברגה.

לא נכון. ישנם יינות מבעבעים או לבנים אשר יתיישנו מעולה ויגיעו לשיא שלהם לאחר מספר שנים, (תלוי בסוג היין).

לא נכון. האמונה שמה שיותר אדום יותר עמוק ומובחר היא טעות.  לייננים יש יכולות מלאכותיות לגרום לפיגמנטציה כהה ומרוכזת גם ביינות פשוטים וזולים. אל תאפשרו לצבע היין להוליך אתכם שולל. הצבע נובע מעובי הקליפה של הענב וזמן השהייה איתה, בנוסף לסוג וזמן בחבית.

אהבתם?

שתפו עם חברים

Facebook
Email
WhatsApp

פוסטים קשורים:

נושא קודם:

עמוד הדרכות:

נושא הבא:

קטגוריות
הדרכות יין

פקק שעם או פקק הברגה

פקק שעם או פקק הברגה

הפקקים יוצרים חלוקה של עולמות בתפיסה לגבי היין , התשובה כיום שונה מבעבר ועדין  לא החלטית, אין ספק שקיים פער גדול בין הרגש שתמיד מושך אותנו  לפקקי השעם, הרעש בחליצה, היכולת להריח את  הפקק לבין הפקקים החדשים שקלים לפתיחה  וזולים יותר.   הביקוש העולמי ליין (ופקקים) הולך וגדל, ולכן עלינו להכיר וללמוד  את האלטרנטיבות ולהבין שפקק ביין הוא הרבה יותר מרק לסגור את הבקבוק.

פקקי השעם

שעם הוא חומר שמגיע מקליפת העץ,  גמישותו של השעם ואי חדירותו לנוזלים הופכות אותו לחומר מתאים לייצור  פקקי בקבוקים, ייצור פקקים לבקבוקים צורך כ-60% מכל השעם הנצרך בעולם. ופורטוגל מייצרת את רוב פקקי השעם. 
לפקק השעם יכולת אטימה, אורך חיים, קלות משקל, עמידות לגז לנוזל ולחות. חשוב מעל הכל פקק השעם מאפשר ליין לנשום, בשל כל סיבות אלו היו פקקי השעם הבחירה המובילה בייצור יינות באירופה כבר מעל ל-1,000 שנים.

אך ישנם גם חסרונות לפקק השעם:
הראשון והעיקרי הוא שעמת, או קורקי (TCA) , מדובר באויב של מספר 1 של  פקקי השעם, וכך 1%-5% מכלל הבקבוקים  יפגעו, מדובר בבקטריה שמגיבה עם כלור והורסת את כלל הבקבוק, ונותנת לו טעמים של כלב רטוב/עיתון/קרטון.
בנוסף הפקק עצמו יקר לייצור ומדובר בחומר מתכלה.

פקק שעם
פקקי הברגה

פקקי הברגה

בשל כלל החסרונות, התפתחו מספר תחליפים, המובילים בפיתוח הם מדינות העולם החדש בניהם אוסטרליה וניו זילנד שנפגעו בצורה קשה יותר מיין "קורקי". 
הפקק המוביל הוא כתחליף הוא פקק הברגה, פקקי ההברגה קיימים מאז 1964, והפכו במהירות לחלק גדול מהשוק. אם תבקרו באוסטרליה, תבחינו שפקקי הברגה נמצאים כמעט בכל בקבוק . הפקק עשוי מתכת ופלסטיק, וישנם אף חידושים שכוללים ופולימרים שיכולים לנשום, משום שמדובר בחומרים מהונדסים ואפשר לשלוט בדיוק על מעבר החמצן, הם זולים יותר ואין כלל סכנה ליין קורקי. 
החסרון העיקרי של פקק זה הינו בתדמית כמוצר זול וכך "יורד" ערך היין.

אז מה עדיף?

אין תשובה חד משמעית, אבל אי אפשר להתווכח עם המגמה שהולכת לכיוון פקקי ההברגה שמתפתחים עם הזמן עד שהם אלו שיהיו מובילים בשוק, אך עדין ישארו יקבים מסורתיים שלא ירצו לשנות את הפקק שאיתו מייצרים מאות שנים, לפגוע במיתוג  היין, או לקחת סיכון ביישון יינות לאורך טווח ארוך.

אהבתם?

שתפו עם חברים

Facebook
Email
WhatsApp

פוסטים קשורים:

נושא קודם:

עמוד הדרכות:

נושא הבא:

קטגוריות
הדרכות יין

עולם חדש מול עולם יין

עולם חדש מול עולם ישן

עולם ישן מול עולם חדש

איפה העולם הישן נגמר ואיפה העולם החדש מתחיל? האם הגבולות כאלו ברורים? ומה באמת ההבדלים?

מדינות עולם יישן הינו הגדרה של מספר מדינות אשר החלו את יצור היין בעולם, מדובר במדינות מאירופה, צפון אפריקה והמזרח התיכון. המדינות מהעולם הישן הן: איטליה, צרפת, ספרד, פורטוגל, אוסטריה, גרמניה, יוון, הונגריה, רומניה, סלובקיה, סלובניה, קרואטיה, קפריסין, שוויץ, ומקדוניה. אין גבול ברור בין העולם החדש לעומת העולם הישן אך ברורה ההבנה שבמדינות העולם הישן התחילה תרבות היין. במדינות העולם הישן, פריצת היין הייתה לרוב בשל האימפריה הרומית אשר הפיצה את כלל התרבות היין ביחד עם הטכניקות הראשונות ליצור יין איכותי. מאותם ימים ועד היום דורות של משפחות המשיכו לפתח את עשיית היין תחת אותה מסורת וכך נקבע העולם הישן. חלקו הגדול של הניסיון המצטבר מוסדר כיום על ידי מערכות חוקים נוקשים בכדי לשמר את המסורת ואת המקוריות של האזור.

יינות עולם חדש הם היינות המיוצרים מחוץ לאזורי גידול היינות המסורתיים של אירופה והמזרח התיכון, בעיקר מארגנטינה, אוסטרליה, קנדה, צ'ילה, מקסיקו, ניו זילנד, דרום אפריקה וארצות הברית (בעיקר קליפורניה). בעקבות הקולניאות, המסחר וגילוי ארצות חדשות במאות שנים האחרונות, מדינות שלא ייצרו יין החלו לייצר ולעשות שינויים שמתאמים לאיזורים שלהם, כלל החוקים וההגבלות לא חלו עליהם והם פיתחו טכניקות חדשות ליצור יין.

 

ההבדלים העיקרים בין העולמות

ותק ומסורת

ההבדל העיקרי הוא זמן ייצור היין במדינה, לרוב במדינות העולם הישן מדובר במסורת של מעל ל 2,000 שנה לעומת זאת בעולם החדש הדבר יחסית חדש כלומר מדובר בכמה מאות שנים.

עין

שם היין

לרוב יינות מהעולם הישן יקראו לפי שם האיזור (לדוגמא יין בורדו) ואנו נצרך להבין לבד מה ההרכב של היין דבר שברור לכל מי שחובב את יינות האיזור, לעומתו בעולם החדש היין לרוב יקרא על שם זני הענבים.

תקופת יישון

יינות עולם ישן  ברובם בעלי יכולת יישון טובה וערכם משתבח עם הזמן, לדוגמה בורדו ובורגונדי יכולים להתיישן למשך עשרות שנים לאחר בקבוקם ואיכותם רק עולה, לעומתם ייננים בעולם החדש מתמקדים בייצור יינות נגישים עם עדיפות לשתייה בעודם צעירים.

חומצה -חומציות היין

בעולם הישן לחומצה יש חשיבות גבוהה, יננים בעולם החדש נוטים לייחס תשומת לב פחותה יותר לרמת החומצה.

פירותי לעומת אדמתי

יינות העולם החדש נועדו במקור להיות נגישים לרוב האוכלסיה ולכן הטעמים בהם יותר ממוקדי הפרות. יינות עולם ישן הנם בעלי מאפייני טעם קשים יותר להערכה – רמזים של אדמה ופטריות לדוגמה – הופכים אותם לפחות נגישים לשותה המתחיל.

סוכר

אלכוהול וסוכר

 כרמים בעולם הישן גדלים באזורים קרירים יותר ועל כן, מניבים פרות פחות בשלים ובעלי תכולת סוכר נמוכה יותר. מאחר ובמהלך התסיסה סוכר הופך לאלכוהול ,יינות העולם הישן נוטים להיות בעלי תכולת אלכוהול נמוכה יותר ובעלי גוף קל יותר מיינות העולם החדש אשר גדלו באזורים חמים יותר.

חוקי יין

רגולציה וחוקים

בעולם הישן ישנם חוקים מאוד ברורים להגדרה של כל יין. קיימים ארגונים, חוקים ורגולציה לכל סגנון יין, בכדאי להיקרא יין קינאטי יש חוקים והגדרות לזני הענבים,שיטת ייצור ועוד.  לכל מדינה מהעולם הישן יש ארגון שמאחד את כלל החוקים ומפקח על העשייה: בצרפת – AOC,  איטליה –  DOC, ספרד – DO 

קרקע

משמעות הטרואר

בעולם הישן הטרואר הוא המוביל, הוא זה  שמעצב את היין ועל היינן למעט בהתערבות אשר מסתירים את מאפייני היין והטרואר. הגיאוגרפיה כאן היא החשובה יותר מהטכנולוגיה והטכניקה.

טיפול בגפנים

נטיעת הגפנים בעולם הישן היא בצפיפות גבוהה, לעומת העולם החדש בו הגפנים יותר מרווחים.  בעולם החדש ישנה נטיה להימנע מהשקיה ומדישון אך בעולם הישן הנטיה וכן להשקות את הגפנים.

כיום ההבדלים  הולכים וקטנים עד כדי נעלמים לעיתים.  ניתן למצוא יינות מהעולם החדש  בעלי יכולת יישון, נמצא מערכת חוקים בחלק ממדינות העולם החדש, ועוד…
ההפרדה שהייתה קיימת בעבר מצטמצמת וכיום מדובר  בהגדרות שלא תמיד תקפות במרבית המקרים.

אהבתם?

שתפו עם חברים

Facebook
Email
WhatsApp

פוסטים קשורים:

נושא קודם:

עמוד הדרכות:

נושא הבא:

קטגוריות
הדרכות יין

בלנד מול זני

בלנד מול זני

בלנד מול זני

אז מה ההעדפה שלכם, יין זני או בלנד? תחילה נסביר קצת על ההבדל ועל ההגדרות?

יין זני

זהו יין שעשוי מלפחות 85% מאותו זן ענב. כלומר יין שיש בו 86% קברנה סובניון ו-14% סוג אחר (מרלו, או ערבוב זנים רבים) יוגדר יין זני של קברנה סובניון.
ישנם מקרים רבים שהיינן מחליט ליצור יינות זנים מלאים כלומר עם 100% מאותו זן.

בלנד

בלנד או בשמו התקני  יֵין מִמְסָךְ , הינו שילוב של מספר זני ענבים, כך שאין זן  שעולה על 85% בבלנד. לדגומה 50% קברנה 50% מרלו או 70% שרדונה 30% עוד מספר זנים. 

למה בכלל צריך לערבב זני ענבים שונים?

אומנות יצירת הבלנד היא יצירת מוצר סופי שלם שגדול מסך חלקיו, כלומר לעשות 1+1 ולקבל הרבה יותר מ-2.
שילוב זנים שונים מאפשר ליינן חופש פעולה ביצירת היין: זנים שונים מחפים על נקודות חולשה זה של אחרים, וניתן להשיג את המיטב מכמה זנים. כל יינן מחליט בשלב שונה בתהליך הייצור על הרכב הבלנד וישנם ניסיונות רבים עד להרכב הסופי, ולאחר ההחלטה על התערובת הסופית, הבלנד יכול לעבור שלב הביקבוק.
דוגמה לניהול נכון של בלנד: אם יש לנו ענב עם טעמים חזקים בתחילת הטעימה כמו פטיט ורדו נרצה אולי לערבב אותם עם קברנה פרנק בעל סיומת טובה (שחסרה לפטיט ורדו), כך כל יין תורם את חזקותיו.

נקח לדוגמה את יין הבורדו שמורכב ממרלו, קבנרה סובניון, קברנה פרנק,פטיט ורדו ומלבק.
קברנה סוביניון – נוטה להביא ליין אינטנסיביות, כוח רב ומשקל רב,טאנינים חזקים וארומות של  פירות "שחורים" ופלפל שחור.
מרלו – הטאנינים רכים יותר,  ארומות וטעמים של פירות אדומים: פטל, דובדבנים ושוקולד (מרכך את הטאנינים האגרסיבים של קברנה סובניון ומעדן אותו לשתיה)
קברנה פרנק – תורם  טעמי צמחים/עשבים ופרי אדום חזק , כמו כן  הוא בעל סיומת ארוכה שמתווספת ליין.
מלבק-  תורם את הטעמים של הפירות הכהים וצבע.
פטי ורדו – בעל חומציות גבוהה וכך ניתן לשלוט ברמת החומציות הכוללת של התערבות, בנוסף נותן צבע עז ליין.

קבנה סובניון/מרלו/קברנה פרנק הם העיקרים בבלנד ופטי ורדו ומלבק מגיעים באחוזים קטנים מאוד בכדי לאזן צבע/טאנינים/חומציות וטעם, כך יינן מחליט לפי התכונות של כל ענב, איזה להכניס ומה יהיו היחסים.

ליין חד זני מספר יתרונות בפני עצמו, הוא מאפשר לנו להבין את המאפיינים של כל זן (התנהגות של קברנה סובניון מול קברנה פרנק ,האבא קברנה פרנק מתנהג שונה בטעמים ובצבע מבנו הקברנה סובניון) . בנוסף ייצור יין זני עוזר לבודד את כלל רעשי הרקע ולהבין את ההשפעות של הטרואר על יצור היין הסופי לדוגמה שרדונה מארה"ב יהיה בטעמים שונים משרדונה מאירופה. 
חשוב לציין כי בעולם הישן יש תקנות המגבילות את אפשרויות המיזוג, לדוגמה הענבים האדומים המותרים בריוחה בספרד הם טמפרנילו, גרציאנו ומזואלו, ולכן יין אדום של ריוחה יכול להיות רק תערובת של שלושת הזנים הללו, וייננים אינם יכולים לכלול זנים אחרים. 

קצת תמונות של תהליך בחירת הבלנד והרכבו:

בלנד יין

אילו בלנדים מפורסמים יש?

GSM

השילוב בין הזנים האדומים גרנאש, סירה ומורבדר (אלו גם ראשי התיבות: Grenache, Syrah, Mourvèdre), שמקובל מאוד בעמק הרון, התפשט עם השנים גם למדינות כמו ארצות-הברית, אוסטרליה וישראל שאף ניסו לתרגם לשם גש"ם (עובד גם כראשי תיבות בעברית). היינות שמתאפיינים במבנה מלא אך לא מכביד, טעמי פירות יער, וניל, בשר מעושן, עשבי תיבול ים-תיכוניים ותבלינים וחמיצות בריאה, מהנים לשתייה גם בימים חמים יחסית, והחיבור לבין אוכל הים-תיכוני עובד טוב.

בורדו אדום

מקורו בבורדו בצרפת, ונפוץ בכל העולם. בבלנד ניתן למצוא תמיד את הקברנה סובניון וקברנה פרנק  ואת המרלו, הפטי ורדו והמלבק נתונים להחלטת היינן. ישנם וירציות רבות לברודו ואף לכל צד בגדה יש את הגירסא שלה

ריוחה

ריוחה, הבלנד שמאפיין את ספרד, מכיל בעיקר טמפרנילו (חייב לפחות 70%) ומהווה את בסיס התערובת  כשגרנאצ'ה, מזואלו וגראציאנו מהווים את האיזון.

קיאנטי

עד לאמצע המאה ה-19 יוצר יין הקיאנטי מענבי סנג'ובזה בלבד. ואז הוחלט כי היין ייוצר מסוגים נוספים של ענבים. כך כללה התערובת 70% ענבי סנג'ובזה, 15% ענבי קאנאיולו ו-15% ענבי מלוואזיה ביאנקה (ענב לבן ארומטי מיוון).
מאז נעשו עוד ועוד שינויים ומפחיתים את השימוש בענב הלבן ואף מכניסים ענבים מחוץ לאטיליה כמו קברנה סובניון וקברנה פרנק (מותר עד 15%).

שמפניה

מעבר לחובה שהענבים והיין  מאיזור שמפיין, יש חובה שיכולול שלושה סוגי ענבים: שרדונה, פינו מונייה ופינו נואר.
לעתים ניתן ליצור שמפניה רק משרדונה (היחידי שענב לבן) ואז יקרא בלאן דה בלאן, במידה ויש את הזנים האדומים יקרא בלאן דה נואר.

ברודו לבן

מקורו בבורדו בצרפת פחות מוכר מהבורדו האדום אך עדין יש לו מקום של כבוד אצל חובבי היין הלבן. ישנם 2 זנים עיקריים: : סמיון וסוביניון בלאן  וכמה זנים פחות מוכרים המשמשים בבורדו כמו מוסקדל, קולומברד ואוגני בלאן (הענב המשמש בקוניאק). בתערובת זו סוביניון בלאן מביא את הניחוחות העשירים ואילו סמיון מוסיף נופך של מורכבות, המוסקדל  תורם ניחוחות של ענבים.

סואבה

סואבה  מיוצר בעיקר  מענבי גרגנגה שגדלו בכרמים על הגבעה ממזרח לוורונה, באזור היין ונטו בצפון מזרח איטליה. היין לבן יבש ופריך ופירותי. הגרגנגה מחוייב להיות לפחות 70% לפי התקנות DOC , וממנו מתקבל רוב הארומות שמקורן גם בענב וגם בקליפה.

אהבתם?

שתפו עם חברים

Facebook
Email
WhatsApp

פוסטים קשורים:

נושא קודם:

עמוד הדרכות:

נושא הבא: