רדיו גליל ים משיקה תפריט חדש

נתי נעים

המסעדה החדשה בגליל ים מנסה לעשות משהו שלא תמיד פשוט לבצע: להיות בית קפה בבוקר, מסעדה בצהריים ובר בערב. עכשיו היא משיקה תפריט קיץ חדש, עם דג נא, ברזאולה, סלקים צלויים, ריזוטו גריסים ונתח בקר על העצם ובונה גם על מוזיקה ואירועים כדי להשאיר את הקהל אחרי הארוחה. הכתבה מאת נתי נעים, כתב יין במאקו ו-MyYain.

יש מסעדות שמכוונות לערב אחד בשבוע. יש כאלה שרוצות להיות המקום הקבוע של שישי בצהריים. ויש את רדיו גליל ים, שמנסה לקחת על עצמה כמעט את כל היממה.

המסעדה, שנפתחה בשכונת גליל ים בהרצליה, פועלת במודל של All Day Dining: ארוחות בוקר, צהריים וערב, קפה, בר יין וקוקטיילים, ובשעות המאוחרות יותר גם מוזיקה ואירועים. עכשיו היא נכנסת לעונת הקיץ עם תפריט חדש, בהובלת השף עידו קינן והבעלים דור הוד.

המיקום, ברחוב הרב עובדיה יוסף 12, הוא חלק מהסיפור. רדיו נמצאת בתוך שכונת גליל ים, בסמוך לפארק, ולא בלב אזור הבילויים המסורתי של הרצליה. זה אומר שהקהל הפוטנציאלי שלה הוא לא רק מי שמגיע במיוחד למסעדה, אלא גם תושבי השכונה, משפחות, אנשים שיושבים לקפה אחרי טיול בפארק, עובדי האזור וכאלה שמחפשים מקום לארוחת ערב בלי לנסוע לתל אביב. השאלה היא כמובן אם אפשר לגרום לאותו מקום לעבוד באותה מידה בשמונה בבוקר ובאחת עשרה בלילה. ברדיו מנסים לענות עליה באמצעות תפריט שמשתנה לאורך היום ואופי שמתחלף יחד איתו.

מה אוכלים?

המטבח של רדיו מוגדר כים-תיכוני עם השפעות אירופאיות, אבל התפריט החדש לא מנסה להמציא ז'אנר חדש. הוא הולך על שילובים מוכרים יחסית, חומרי גלם עונתיים ומנות שמתאימות גם לשולחן של שניים וגם להזמנה במרכז השולחן.

בין המנות החדשות נמצאת ברזאולה עם חרדל וקורנישונים, שמחירה 48 שקל. זו פתיחה די ישירה לארוחה: בשר מיושן, חרדל וחמוצים, בלי יותר מדי הסברים.

דג נא עם לאבנה, זעתר, זיתים מיובשים וקרקר פיצוחים עולה 68 שקל. כאן כבר נכנסת יותר השפה המקומית — לאבנה, זעתר וזיתים — לצד טיפול מודרני יותר בדג.

גם הסלק מקבל טיפול מעט פחות צפוי. המנה של סלקים צלויים עם גבינה גרוזינית, צ'ילי מותסס ואורגנו עולה 72 שקל. המתיקות של הסלק פוגשת חריפות וחמיצות של הצ'ילי ואת המליחות של הגבינה.

למי שמחפש משהו יותר כבד, יש ריזוטו מגריסי פנינה עם חמאה, יין לבן, פרמזן וכמהין טריות. המחיר: 104 שקל. במקום האורז שמזוהה בדרך כלל עם ריזוטו, משתמשים כאן בגריסים, והמנה נשענת על שילוב די עשיר של חמאה, גבינה וכמהין.

בגזרת הבשר מופיע נתח על העצם עם צ'יפס וציר בקר, במחיר של 62 שקל ל-100 גרם. כאן אין מחיר קבוע למנה, והסכום הסופי תלוי במשקל הנתח.

התפריט החדש לא מוותר גם על המנות הקיימות של המקום, כך שהרעיון הוא לא להחליף לחלוטין את המטבח עם חילופי העונה אלא להוסיף לו כמה אפשרויות קיציות.

מסעדה ביום, בר בערב

החלק המעניין ברדיו הוא דווקא מה שקורה אחרי האוכל.

בימים ראשון עד חמישי מתקיים במקום Happy Hour בין 17:00 ל-19:00, עם 25% הנחה על האוכל והמשקאות. השעות האלה הן למעשה הגשר בין המסעדה של היום לבין הבר של הערב: מי שמסיים עבודה יכול להגיע לדרינק ולכמה מנות, ומי שבא לארוחת ערב מוקדמת יכול להישאר כשהמוזיקה מתחילה לקבל יותר מקום.

בימי שלישי מתקיים החל מ-19:30 אירוע בשם Tuna & Tunes, שבמרכזו פילוט של דגים מקומיים על הבר לצד מנות ספיישל ומוזיקה.

חמישי הוא כבר ערב יותר מובהק של בילוי. החל מ-21:00 מתקיים במקום ערב DJ עם מוזיקת האוס, בעוד שבשישי בצהריים, בין 13:00 ל-16:30, המוזיקה הולכת לכיוון דיסקו וגרוב.

כל זה מתחבר לשם של המקום, "רדיו", ולרעיון שמוזיקה היא חלק מהחוויה ולא רק רעש רקע. בפועל, מדובר בניסיון לקחת מסעדה שכונתית ולהכניס אליה אלמנטים של בר ומועדון קטן, בלי להפוך אותה לבר בלבד.

המקום של גליל ים

הסיפור של רדיו הוא במידה רבה גם הסיפור של גליל ים.

השכונה גדלה בשנים האחרונות והפכה לאחת משכונות המגורים החדשות והבולטות בהרצליה. במקביל לבנייני המגורים נבנה בה גם מרכז קהילתי ומסחרי סביב הפארק, ולכן השאלה עבור עסקים באזור היא לא רק איך להביא אנשים מבחוץ, אלא איך לגרום לתושבים המקומיים לחזור שוב ושוב.

כאן נכנס המודל של All Day Dining.

במקום להסתמך על משבצת אחת ביום, רדיו מנסה לעבוד לאורך שעות ארוכות: קפה וארוחת בוקר בבוקר, צהריים, אחר הצהריים, Happy Hour, ארוחת ערב ובהמשך גם בר ומוזיקה.

זה מודל שקיים כבר שנים בערים גדולות בעולם, אבל בישראל הוא הפך בשנים האחרונות לנפוץ יותר, בעיקר במקומות שמנסים לטשטש את הגבולות בין בית קפה, מסעדה ובר.

היתרון ברור: אם מצליחים, המקום לא תלוי רק בשעת השיא של הערב. החיסרון גם הוא ברור: צריך לגרום לאותה מסעדה להרגיש טבעית לחלוטין בסיטואציות שונות מאוד.

בבוקר לא רוצים לשבת במסעדת לילה חשוכה עם מוזיקה חזקה. בערב, לעומת זאת, קשה לבנות בילוי אם המקום מרגיש כמו בית קפה שכונתי שסגר את היום.

ברדיו מנסים לפתור את זה באמצעות תפריט, תאורה, מוזיקה ואירועים שמשנים את האופי של המקום במהלך היום.

אולי בגלל הרקע של קינן, קל היה למתג את רדיו כמסעדת שף נוספת. אבל זה כנראה לא הסיפור המרכזי שלה.

המנות אמנם משתמשות בטכניקות ובחומרי גלם שמגיעים מעולם המסעדנות המקצועי, אבל הקונספט מכוון למקום שאפשר להגיע אליו גם בלי אירוע מיוחד. אין כאן ניסיון להפוך כל ארוחה לטקס. הרעיון הוא שאפשר להזמין מנה או שתיים, לחלוק, לשתות משהו ולהמשיך הלאה — או להישאר.

גם המחירים בתפריט החדש משקפים את הניסיון הזה לנוע בין מנות פתיחה ומנות לחלוקה לבין מנות מרכזיות יקרות יותר. הברזאולה והדג הנא נמצאים באזור שמתאים לפתיחה, בעוד שהריזוטו והנתח על העצם כבר ממוקמים גבוה יותר מבחינת מחיר.

ובסופו של דבר, דווקא השילוב הזה הוא המבחן של רדיו.

לא אם היא יכולה להוציא מנה טובה בערב חמישי, אלא אם היא יכולה להפוך למקום שאליו חוזרים גם ביום ראשון בבוקר.

לסיכום - מה חדש...

תפריט הקיץ החדש הוא פחות מהפכה ויותר עדכון של הכיוון שהמקום כבר בחר לעצמו. יש בו דגים, ירקות, בשר ומנות עם השפעות אירופאיות וים-תיכוניות, אבל אין ניסיון להפוך את התפריט לתפריט קיץ "קונספטואלי".

במקביל, רדיו ממשיכה להשקיע במה שקורה מסביב לצלחת: Happy Hour באמצע השבוע, ערב Tuna & Tunes בשלישי, DJ בחמישי ומוזיקה בשישי בצהריים.

החיבור בין אוכל למוזיקה הוא כנראה מה שמבדיל אותה ממסעדה שכונתית רגילה. אם הוא יעבוד, רדיו יכולה להיות מסוג המקומות שבהם מתחילים בקפה ונשארים לדרינק. אם לא, היא תצטרך להסתמך בעיקר על האוכל.

בינתיים, בגליל ים יש לה יתרון לא קטן: היא נמצאת בדיוק במקום שבו שכונה חדשה מחפשת את המקומות הקבועים שלה.

והקיץ, עם דג נא, סלקים, ריזוטו גריסים, בשר על העצם, כמה דרינקים ומוזיקה, הוא זמן לא רע לבדוק אם רדיו מצליחה להפוך לכזה.

קצת על נתי נעים

מאחורי הכתבה עומד נתי נעים, מומחה יין וכתב היין של "מאקו", המשלב ידע מקצועי מעמיק עם ניסיון בהובלת סצנת היין בישראל. ב-MyYain, אנו מחויבים לסטנדרט גבוה של איכות ואמינות, ומזמינים אתכם להצטרף אלינו למפגשים (סדנאות,פסטיבלים, מסיבות) עדכונים בקבוצת הוואטספ השקטה.