קטגוריות
כללי כתבות סיור יקבים

יקבי ערד – צוף ומדבר

סיון נוימרק צוריאל

עם שוך החורף, גלי המגיפות ושאר התקלות גלובאליות ומקומיות כאלו ואחרות, התפנה עם ישראל לחזור ולתור את הארץ ואת מרכולתם של מיטב בניה ובנותיה. גם הכרמים והיקבים זוכים לחזור לסורם, ולצד ההתחדשות הטבע לקראת הקיץ, חזרו היקבים לארח.

ועם ישראל אוהב להגיע ליקבים. בין אם מדובר בחובבי יין מושבעים, ובין אם לא, אי אפשר להתעלם מהעובדה שאחת הבקשות הנפוצות ביותר ברשת – גם בפורומים של יין, אבל גם בפורומים כלליים של טיולים – היא המלצה ליקבים לבקר בהם.

אז המלצות ליקבים ברשת לא חסר, תחת כל חיתוך קטיגורי אפשרי שקיים (במרחק X, באיזור Y, כמות Z של אנשים, בחוץ או בפנים, עם/בלי אוכל, פתוח/סגור בשבת, עם/בלי ילדים וחיות מחמד, עלויות, כמו טעימות ומפגש עם היינן, ועוד ועוד). אז דווקא בשל כך, הפעם בחרתי להביא שתי הצעות והמלצות לחוויית טעימת יין קצת אחרת – באיזור ערד.

ערד?

אז כן. העיר הקטנה והצנועה הזו בדרום שבדרך כלל היינו (אולי) עוברים בה בדרך לאן שהוא, נהנית מצמיחה מרהיבה ויש בה המון מה לעשות. החל מסיבוב ברובע האמנים המתחדש והנהדר שמקפל בתוכו המון אומנות, עגלות קפה ומשתלות מגניבות, אפשרויות בילוי ואטרקציות שונות (לרבות מבשלה), וכלה בטיולי שטח מאורגנים באיזור, אירוח ביתי, סדנאות שונות ואפילו הסדרי לינה ואירוח מושקעים. ויש שם גם שני יקבים מעניינים מאוד שמצדיקים כשלעצמם עצירה, גם אם לא תכננתם זאת.

יקב צוף

יקב צוף – משפחת בר שדה

ביתם של בני משפחת בר שדה אליעזר הפך לפני למעלה מעשור להיות מעבדת ייצור יין עבור בנם צוף. על שמו גם קרוי היקב. כשהיה בן 9, אי שם לפני כ-12 שנה, הסתובב עם אביו אליעזר בסופר ובין מדפיו היה הרגע שהחליט לבקש מאביו באופן תמים למדי – “אבא, אני רוצה לייצר יין”. אם אני הייתי מבקשת את זה מאבא שלי כשהייתי בת 9, הוא היה צוחק בחינניות, רוכש לי שקית במבה כדי להעסיק לי את הפה ושאפסיק לדבר שטויות. אליעזר, לעומת זאת, נענה לאתגר בנו, עשה את כל מה שצריך לעשות והתחיל לסייע לבן שלו ללמוד איך לייצר יין. וכך קרה שילד בן 9 התחיל להתנסות בהכנת יין.

במהלך העשור האחרון האב והבן עסוקים בלמידה, התנסות והמון המון משחק עם הענבים שמגיעים כולם לבית הצנוע הזה מכרמים שנבחרו מראש מכל רחבי הארץ – החל מבן זימרה, כרמי יוסף, ועד מצפה רמון.

הם מייצרים כאן מנעד מרשים למדי של יינות – החל מלבנים, אפילו מעין כתום אחד מעניין במיוחד, בלנדים בורדולזים שונים, יינות זניים מסנז’ובזה, מלבק ופטיט סירה וגם יין קינוח מחוזק שהספיק להתיישן עשור. יש כאן כבר יינות מ-13 בצירים שונים והגישה שלהם היא לנסות יינות ללא תיסוף – ללא ביסולפיט, חומרי שימור ואפילו לא שמרים מוספים. המיקוד כאן הוא בענב ובתהליך טבעי וספונטני שהוא עובר מרגע קטיפתו ועד שהוא הופך ליין.

היקב עובד בשיטת גרביטציה – קרי, הסתמכות על כוח המשיכה. כבר יש כמה יקבים שפועלים באופן כזה בארץ, אבל הייחודי והמרשים ביקב צוף זה שהם הסבו את ביתם הפרטי המצוי באמצע שכונת מגורים מנומנמת ושקטה בערד, ליקב בגרביטציה. בקומה העליונה ישנה המשפחה, בקומת מרתף הענבים עובדים.

התסיסה כאן כאמור ספונטנית. בצוף מתערבים בנוזל רק לצורך ‘שפיה’, ואינם מבצעים סינון או הצללה. צוף אוהב לשחק הרבה עם שיטות יינניות שונות – התססה קרה בנירוסטה, יישון ארוך או קצר בחביות חדשות בקלייה מינימלית, תסיסה ארוכה על הקליפות והמון משחק עם הטופינג.
מעניין לטעום את הסוביניון בלאן שתסס 70 יום (!) על הקליפות והפיק יין כתמתם מיוחד מאוד. יין שלעומת הכתומים השונים עם הריח המאופיין, מתאפיין כאן בהמון ריח יסמין ופריחה, גוף מלא וסיומת מאוד אלגנטית ועגולה. או למשל מרלו צעיר מלא פרי ומאוד ארומטי עם 11% אלכוהול שפשוט היה תענוג לשבת לשתות בשמש קר. או לחלופין נסו את ה”אדום חצוף” (מתה על השם!) – יין הדגל של היקב שהוא לכאורה בלנד בורדולזי קלאסי המורכב מפטיט ורדו, קברנה פרנק וסירה. הכל מגיע מכרם אלול האורגני, נעשה כאמור בתסיסה ספונטנית קרה והשריה ארוכה על הקליפות והשמרים ושהה שנה בחבית עץ אלון צרפתי. התוצאה היא בלנד בורדולזי לא סטנדרטי. עוד בלטו לטובה הגוורצטרמינר המפתיע וקברנה פרנק זני ארומטי ומתובל לשפע. עוד שווה טעימה היא הסנג’ובזה הפירותית שמתגאים בה כאן ביקב. חובבי הזן ימצאו סנג’ובזה נהדר שנותן פייט רציני ליצרנים ישראלים מוכרים אחרים. הם מכנים את היקב שלהם “מעבדה”, ואכן זה מתנהג ככה. 

למען ההגינות, יצא לי לבקר ביקב צוף פעמיים בשנה האחרונה, ויצא לי בשני הביקורים לטעום, פחות או יותר, את אותם היינות. לכן זה היה מדהים לראות איך הטעימה השתנתה ובתוך שנה בלבד. הכל תוצר של המשחק הזה ותהליך הלמידה של האב והבן.

בביקור האחרון הרגיש לי שהיקב מתחיל להתעצב, להתבגר ולקבל את האופי שלו. היינות התייצבו וניתן לזהות את הקו הייחודי למקום.

את חווית הביקור ביקב תקבלו יחד עם הרצאה מפורטת ומלומדת של אליעזר על כל התהליך, של כל יין ויין. כדי שתרגישו שכם אתם נטלתם חלק מתהליך היצירה (למי שביקר אצל זאב דוניא ביקב סוסון יין, יש כאן איזה קו דמיון חלש מהדהד ברקע).    

אליעזר בנה כאן יופי של מרפסת וחדר אירוח מקסים וניתן להגיע בבקרים (בתיאום מראש), לטעימה מלאה או לבקבוק יין במרפסת, וניתן גם ללוות זאת בשולחן מלא כל טוב ועשייה ביתית של אשתו המקסימה – לחמים (יש שם אחד ממכר במיוחד, מזהירה מראש), גבינות, ממרחים, ריבות.

במקביל – אליעזר, חובב עישון ויישון בשר, מקיים כאן אחת לתקופה את משתה האבירים שלו. גם זה, עם היין הביתי ועם המון (המון!) בשר. הוא ממליץ לקחת חדר וללון מאוד קרוב אחרי הערב הזה.

כאמור – זו חווית יקב מאוד שונה, לא קלאסית ובוודאי לא רגילה. חלק מהטעמים שיש כאן הם אולי טעמים לא מוכרים ויכול להיות שגם לא ידברו אליכם. אבל זה בסדר, כי זה בדיוק החוויה כאן. באנו ללמוד וליהנות גם מהלמידה. תבואו עם ראש פתוח והמון קיבולת (ליין, ולהסברים של אליעזר). תתמסרו.   

לא ניתן לרכוש את יינות היקב בחנויות השונות, אלא ביקב עצמו בלבד.    

היקב לא פתוח בשבת, אלא בתיאום מראש.

עלות הטעימות 60 ₪. מגש הגבינות 120 ₪.

משתה האבירים “מדורת השבט” (בשר) בימי חמישי או שישי. יש לעקוב אחר הפרסומים של היקב/אליעזר או בתיאום קבוצה מראש.

יקב צוף בערד

יקב מדבר וארוחת שף פרטית של השף גיא פיסטרוב

אם מגיעים לערד אי אפשר לוותר על סיבוב ברובע האמנם בעיר, שם גם מצוי מרכז המבקרים של יקב ערד. עם זאת, מכיוון שהגענו בשישי בערב ויקב מדבר אינו עובד בסופ”ש (היקב כשר), הלכנו על ארוחת שף בסדנה הסמוכה שמלווה ביינות היקב. זו לא טעימה קלאסית, אלא שיתוף פעולה מקסים בין היקב לבין השף שמייצר חוויית ארוחה וטעימת יין משולבים זה בזה. זו גם דרך נהדרת (אולי אפילו יותר מפנקת) לטעום יקב, באופן לא קלאסי.

יקב מדבר עבר שינוי מהותי בשנים האחרונות. מה שהיה פעם יקב אסיף, החליף בעלות והחליף יינן, שינה קונספט את היינות. יינות היקב הם מה שנהוג לכנות היום יינות “תמורה טובה למחיר” (55-110 ש”ח). יינות הדגל שלו, לדעתי, הם דווקא הלבנים (בכל זאת, מדבר, ענבי הדרום והנגב). גם הלבנים וגם האדומים לא פוגשים כמעט חביות וזוכים למינימום התערבות. היינות כאן, כולם, כולל הסירה של היקב, הם יינות מאוד פירותיים, עדינים וקולינריים. ובגלל זה הם הולכים נהדר עם הארוחה הנהדרת שהכין לנו גיא.

טעמנו 3 יינות במהלך הארוחה – שני לבנים – השרדונה והויונייה (המצויין), ואדום – סירה. היינות הותאמו גם למנות והיו הצצה נהדרת ליקב המדברי והמסקרן הזה.

לתיאום ארוחה, אפשר ליצור קשר עם גיא ישירות בעמוד הפייסבוק שלו.

 להגעה ליקב, יש ליצור קשר עם היקב.

יקב מדבר
קטגוריות
כתבות

יוון אימפריה של יין

יוון אימפריה של יין

אנחנו נמצאים בשלבים מתקדמים של עוד סגר ועוד גל ולא נותר לנו אלא לחלום על החופשה הבאה, ולהיזכר במקומות היפים שהיינו בהם. יוון היא היעד האולטימטיבי לחופשה: המרחק, המחיר והחום של המקומיים. לרוב כשמפנטזים על יוון אנו חושבים על חופים, שמש, אוזו וגירוס, אבל יוון מעל לכל היא אימפריה של יין. היא בין המדינות הראשונות באירופה שהפיקה יין בכמויות מסחריות, שילמה ביין ללוחמים בצבא, במיתולוגיה היוונית יש את דיוניסוס, אל היין, והיוונים היו הראשונים לחגוג את פסטיבל היין באנת’סטריה (מהמאה 5 לפנה”ס) עוד לפני שהצרפתים חשבו על חגיגות הבוז’ולה.

את תור הזהב היווני ביוון קטע שלטון עות’מאני מוסלמי (שכאמור אוסר על עשיית יין או משקאות אלכוהולים), מלחמות עולם ושפל כלכלי. עברו מספר שנים ואז הגיעו שנות ה-80 והיוונים התפנו להחיות מחדש את תחום היין ולהחזיר את מקומם כמעצמת יין. זאת הייתה פריחה שהחלה מהאנשים בשטח ואיתם ייננים וכורמים שחזרו ליוון לאחר לימודי יין באירופה והחליטו להקים יקבים ולהתמקצע בזנים מקומיים.

דוגמא לסיפור מייצג, הוא סיפורו של אנג’ליס גרובסיליו (Vangelis Gerovassiliou), שהתמחה בבורדו והחליט לחזור לפתוח יקב משלו ביוון: Ktima Gerovassiliou (פירוש המילה קטימה ביוונית היא  חווה/נכס מה שאנחנו יכולים להקביל ל”אסטייט” Estate). מעבר לזנים הצרפתים המוכרים שגדלים בשטחו, החליט אנג’ליס להחיות ולהציל זן מקומי בשם מלאגוזיה. ממצב שכמעט נכחד ונעלם, הוא נשתל באזורים רבים בצפון יוון וכיום ישנם עשרות יקבים מפיקים מהזן יין.  בזכות עבודתו ניתן לו הכינוי “אבי המלאגוזיה”.

הנוף ביקב ג'רובסיליו

הסיפור של אנג’ליס מייצג עשרות ייננים מוכשרים שחזרו ופעלו ביוון. הממשלה היוונית לא נשארה אדישה לפריחה זו והחלה להפעיל אסטרטגיה שיווקית ב-15 השנים האחרונות, בה היא מעסיקה מומחי יין שמסתובבים בעולם (בדגש על אירופה ומזרח אסיה) אשר מקדמים את היין היווני. סדנאות בצרפת, טעימות למסעדות באיטליה והדרכות בסינגפור, כל זה במימון מלא של הממשלה שמבינה שדרך היין אפשר לקדם את התיירות וכלכלת יוון.  

הזנים היוונים הם המנוע בהצלחה והתחייה מחדש של היין היווני. ההימור לחדש זנים מקומיים ופחות מוכרים נבע מרצון לבידול מצד אחד אך גם מההבנה שיהיה קשה להתחרות במרלו צרפתי וסנג’ובזה איטלקי,  אך את זני האסרטיקו, מלאגוזיה ושינומאברו אף אחד לא יודע לעשות כמו היוונים, ולכן הוחלט שאלו היינות שצריכים לעמוד בקדמת הבמה. אז מי הם אותם זנים? יש כ-80 זנים יווניים,  נתמקד בבולטים בהם.

אדומים
אגיורגיטיקו (Aghiorghitiko)
אחד הזנים הנפוצים והעתיקים ביוון,  שזור במיתולוגיה היוונית ואף מכונה בה “דמו של הרקולס”. אני מכתיר אותו גם כאדום שקל ביותר לאהוב, בניגוד לחבריו האדומים מיוון, כיוון שהוא נעים, עדין וקטיפתי (נראה שאלו תכונות שלא קל למצוא בזנים אדומים מיוון). אגיורגיטיקו לרוב יעשה כיין זני או בבלנד בשילוב עם קברנה סוביניון.

שינומברו (Xynomavro) )
לעיתים המקומיים יבטאו אותו כ-קסינומברו. תרגום השם הוא חומצי ושחור וזה בדיוק הדרך לתארו. ברגע ששותים אותו זאת חוויה אחרת. מצד אחד היין חומצי מאוד ,מה שמגביר נוזלים בפה אך מנגד הוא מאוד טאניני, עם תחושת עפיצות גדולה  שגורמת ליובש בחלק העליון של החך. את השילוב קשה להסביר במילים , פשוט צריך לנסות בכדי להבין. לא כולם מתחברים אבל מי שכן עלול להתמכר.  אלו יינות שיכולים להתיישן שנים רבות.

לבנים:
אסרטיקו (Assyrtiko)
הכוכב של סנטוריני, גדל בצורה הייחודית שלו “קאלורה”  הגפן מלופף  סביב עצמו בכדי לשמור על הפרי מרוחות וחום. הזן מייצר יינות מינרליים, יבשים, עם חומציות גובהה וארומות של מלח, לימון, דבש ופירות טרופים. ניסו לגדלו מחוץ לסנטוריני אך זה לא צלח. ישנם יקבים שמיישנים את היין בחבית ונותנים לו רובד נוסף. 

קאלורה - גידול בצורת סל
סל בן 50 שנה לאחר שנעקר

מלאגוזיה (Malagouzia )
כאמור זן שכמעט נעלם וחזר בזכות כורמים אידאולוגים, מייצר יינות ארומטיים קלילים, עם נגיעות של פרחים ופירות טרופים. מאוד קל לאהוב ומאוד נעים לשתייה. מתאים בדיוק לקהל הישראלי בקיץ.

מסקופרילו (Moschofilero)
זן מקומי מאזור נמאה ואם נרצה לדייק יש עדויות שהחל מהעיר מנטינה. הענבים יוצרים יין לבן ארומטי ועשיר, בעל חומציות גבוהה. היינות בעלי אחוז אלכוהול נמוך וגוף קל דבר שלעיתים גורם לסיוג שגוי כ”דלים”, אך הענב מייצר יינות נעימים שלא מחייבים אוכל לצידו.

טיול יקבים ביוון מומלץ בחום. ביקבים תזכו לאירוח נפלא, בשפה האנגלית. תכירו אנשים חמים שישמחו לתת לכם לטעום את היין והאוכל המקומי. ישנם שלושה אזורים עיקריים לטיול: בצפון נאוסה ,בדרום נמאיה, והאי המומלץ סנטוריני. בכדי להגיע לנאוסה יש לנחות בסלוניקי ואז לנסוע כשעה לכיוון צפון מערב, היקבים המומלצים באיזור: אלפא, קיר-יאני ובוטארי. מי שרוצה להגיע לאיזור הדרומי נמאיה צריך לנחות באתונה ולנסוע מערבה כשעה וחצי היקבים המומלצים באזור: באריקרטריס, אנדרו וסמאלי. האיזור האחרון הוא האי סנטוריני שכולל עשרות יקבים באי קטן, המובילים: ארגירוס, סיגליס, סנטו,גאיה ובוטרי. באי בעיקר מתמקדים ביינות לבנים איכותיים ומיוחדים כאלו שיתאימו למאכלי הים מהאי והשקיעות עוצרות הנשימה.

ביקור ביקב אלפא
ביקור במוזיאון היין כחצי שעה מסלונקי

היום כבר לא חובה לטוס בכדי לטעום יין יווני. מספר יבואנים אשר מייבאים לארץ מספר רב של מותגים, הנה כמה מהבולטים:

יקב אלפא – מלאגוזיה
הכרמים מאזור מקדוניה,100% מלאגוזיה, תסס במיכלי נירוסטה על השמרים. צבע זהב כובש, באף הדרים, פירות טרופים ומלון. יין ארומטי, חומצי ונעים בעל סיומת ארוכה. מתאים לימים חמימים בארץ. מחיר 80 שקלים, נותן תמורה מדהימה למחיר, זן שחייב לנסות.

ארגירוס –  אטלנטיס לבן
בלנד לבן של אסרטיקו, את’ירי ואיידאני (כולם זנים מקומיים מסנטוריני), זהו יין הכניסה של היקב ויכול לתת מושג של התנהגות הלבנים של בסנטוריני בלי לקרוע את הכיס. מאוד מרענן ונותן את הנגיעות של מינרליות, מלח וליים, בעל גוף קל. מחיר 85 שקלים היין הנפוץ במלונות בסנטורני ולא סתם, מאוזן מרענן ופשוט טעים.

ארגירוס – קווה מונסיניורי 2020
עוד יין מהיקב המעוטר מסנטורני והפעם מדובר באסרטיקו למתקדמים, כרם ותיק בן מעל ל-100 שנים של אסרטיקו. חלק מהענבים מותססים בנירוסטה וחלק בחבית עץ אלון. יין מורכב ואלגנטי שיכול להתיישן. באף הדרים, ליים, מלח ודבש. יין מינרלי, בעל גוף בינוני. מחיר 200 שקלים, למי שרוצה להבין לאילו שיאים הענב יכול להגיע.

קיר יאני- הטרקטור הכחול 2021
יקב קיר יאני הוא אחד היקבים האהובים עלי מיוון, היקב יושב בצפון יוון ומייצר מגוון יינות מדהים. ביקרתי בו לפני כחצי שנה וזאת הייתה חוויה נפלאה. כשחזרתי ארצה, חיפשתי היכן ניתן לרכוש את יינות היקב בארץ. גילתי שרק חלק קטן מיינות היקב מיובא. אחד מהם הוא הטרקטור הכחול, מחווה לטרקטור  ששירת את הכורמים הראשונים של היקב, ואף מוצב בסמוך למרכז המבקרים. מדובר בבלנד של אסרטיקו עם שרדונה וויוניה שתססו ביחד במכליי נירוסטה. מחיר 75 שקלים, חומצי ומרענן, ארומטי במדיה, גוף קליל ואלכוהול לא מורגש, מומלץ בחום.

 

טסנטאלי רטסינה
יין מפורסם ביוון בעל סגנון עשיה ייחודי: רטסינה, זהו יין לבן מסורתי שמוסיפים לו שרף אורנים לתהליך התסיסה ומסננים אותו בסיומה. ענבי סבאטיאנו מגיעים מאזור חילקידיקי, בו בין החופים היפים ביוון. ליין צבע זהב וארומות מורגשת של אורן, בנוסף לפירות טרופים ועשבי תיבול. הטעם מריר ומטובל, מאוד שונה ומיוחד אי אפשר להישאר אדישים אליו או שאוהבים או שלא. מחיר 35 שקלים, שווה לנסות פעם אחת בחיים.

אלפא אקסיה
בלנד של 50% שינומברו, 50% סירה, והייתי ממליץ להתחיל ממנו לפי שמנסים שינאברו זני. הסירה מעט מעדנת ומאזנת את היין. התיישן 12 חודשים בחבית. צבע אדום נועז, ארומות עשירות של פרי שחור. יין שנפתח לאט, לכן מומלץ לפתוח ולתת לו לנשום טרם השתיה. באף וניל, פלפל שחור, ליקריץ’ ושזיף. חומצה מורגשת, סיומת ארוכה. מחיר 85 שקלים, כניסה מתונה ונעימה לעולם האדומים היוונים. רוברט פרקר נתן לו ציון 88.

סמלי אסטייט נמאה רזרב
יין זני של 100% אג’יורג’יטיקו, מקור הענבים בכרמים מאזור נאמה, לאחר תסיסה נשמר 12 חודשים בחבית. צבעו של היין אדום עמוק בעל ארומות של פרי אדום ותבלינים. יין צעיר מאוזן ובעל אופי מחוספס, ניתן ליישון וצריך זמן לנשום לפני פתיחה. מחיר: 70 שקל. לחובבי היינות האדומים הפחות כבדים, שמחפשים חוויה כפרית

אהבתם? שתפו עם עוד חברים:

Facebook
WhatsApp
Email
LinkedIn

עוד כתבות

יין ערד

יקבי ערד – צוף ומדבר

סיון נוימרק צוריאל עם שוך החורף, גלי המגיפות ושאר התקלות גלובאליות ומקומיות כאלו ואחרות, התפנה עם ישראל לחזור ולתור את הארץ ואת

יוון אימפריה של יין

אנחנו נמצאים בשלבים מתקדמים של עוד סגר ועוד גל ולא נותר לנו אלא לחלום על החופשה הבאה, ולהיזכר במקומות היפים שהיינו בהם.

קטגוריות
הדרכות יין כללי כתבות

לכבוד ראש השנה – ארומת תפוח ודבש ביין

לכבוד השנה החדשה: הסבר על ארומות של תפוח ודבש ביין

הדרכת יין

מאת נתי נעים

שמתי לב שלקראת החג יש המון כתבות על יין ורובן בסגנון עשרת היינות שאתם צריכים לנסות בחג, או מקומות לבקר בהם, החלטתי ללכת לכיוון שונה ולכתוב על הארומות (הריחות) שיש ביין ולהתמקד בארומות של תפוח ודבש לכבוד החג. אנסה לעשות זאת פשוט ככול האפשר שכולם יתחברו ויבינו, כמובן מוזמנים לשאול כל דבר.

מה הן הארומות ומאיפה מגיעות?

אחד השאלות היותר מרתקות בתחום היין היא כיצד ענב יכול ליצור כ”כ הרבה ארומות מסוגים שונים, אנו יכולים להריח שזיפים, פטריות, אדמה,קפה, מלח ים ועוד מגוון רחב. האם הדבר אומר שהיינן הכניס שזיפים ליין? או ערבוב אותו עם קפה?  או בכלל היקב נמצא ליד הים? התשובה היא בהחלט לא.

הארומות שאנחנו מריחים מגיעות מתרכובות כימיות אשר נמצאות ביין וזהות בצורתם לריחות שאנו מכירים, כאשר אנו מריחים תרכובות אלה, מועבר גירוי למוח שלנו שמשווה אותו ל”זיכרון” של תחושות ידועות – ובסופו של דבר מעלה רושם סופי של ריח מוכר. ישנם דוגמאות רבות לתרכובת הכימיות הללו: אסטרים, פירזינים, טרפנים, את התרכובות הללו רובנו לא מכירים אלא אם למדנו כימיה, ולכן לא נכנס פה להסבר הכימי, אבל אלו נוצרים מתהליך ייצור היין, משמרים , התחמצנות או בכלל מגיעים מהענב ואחראיות למגוון הארומות.
להלן מספר דוגמאות: כאשר אנו מריחים יין עשיר בפירזינים (תרכובת כימית בעלת 2 חנקנים), אנו נחשוב שמדובר בריח של פלפל ירוק או דשא,  אם  היין עשיר בטרפנים (יחידה המורכבת מ-5 פחמנים ו8 מימנים) אז נחשוב על פרחים כמו לבנדר ושושנים, או אם ביין יש אסטרים (בעלי קשר כימי בין פחמן ו-2 חמצנים) נקבל ריחות של פירות כמו תפוח, תות, בננה.
ישנם עוד מגוון תרכובת כימיות ממשפחות שונות שכל אחת מהן יכולה לתת מספר ארומות שונות. נהוג לסווג את הארומות לפי גלגל הריחות:

גלגל ארומות

איזה סוגי ארומות יש?

נהוג לסווג את הארומות לשלושה סוגים:
ארומות ראשוניות:
מקורן בענב עצמו, ניחוחות אלה הם בדרך כלל בתחום של ריחות פרי, ריחות עשב וריחות פרחים ומגיעים באופן טבעי רק מהענב. לדוגמה, קברנה סוביניון מוכר בעיקר בגלל ריחות של פטל,  קברנה פרנק  מוכר בארומה של  פלפל ירוק, אבל ענבים מריחים כמו ענבים, נכון? הסיבה לכך שאינכם יכולים להריח ולטעום תווים אלה על ידי רחרוח וטעימת הענבים היא מכיוון שתרכובות הארומה הללו קשורות לרוב במולקולות סוכר ומשוחררות רק במהלך התסיסה. על ידי שחרור תרכובות אלה מצורתן הכבולה, הם הופכים לתרכובות שניתן להריח להריח.

ארומות שניוניות:
מגיעות מתהליך ייצור היין, כלומר כלל התהליכים ביקב, התהליכים הם תסיסה,שהייה בחבית ועוד. תסיסה של יין בעצם הופכת סוכרי ענבים לאלכוהול וקשורה בדרך כלל עם שמרים. הטעמים הטבעיים הקיימים בענבים (ארומות ראשוניות) בשילוב עם השמרים והחיידקים המפעילים את התסיסה יוצרים מורכבות ארומטית נוספת. התסיסה האלכוהולית המופעלת על ידי שמרים והפיכת הסוכר לאלכוהול יוצרת תרכובות ארומטיות פירותיות המכונות אסטרים. לדוגמא: חמאה,פטריות,חלב,שמנת, בניגוד לניחוחות ראשוניים, טעמים משניים מוקנים על ידי פעולות ייננים ולא על ידי הטבע.

ארומות שלישוניות – “בוקה”: 
“בוקה” מלשון זר בצרפתית, הן הארומות שמגיעות עקב החשיפה האטית לחמצן בבקבוק ומתפתחות עם הגיל, שכן מולקולות היין מתקשרות זו עם זו ועם חמצן, ומשנות את הפרופיל הארומטי שלהן. ניחוחות שלישוניים טיפוסיים הם אלה של עור, כמהין, טבק,תבלינים כמו ציפורן, אגוז מוסקט, או שומר.

ארומות תפוח

לאחר שהבנו מהן הארומות נתמקד בארומות רלוונטיות לחג ונתחיל בתפוח, אך ישנם כמה סוגי תפוחים בעולם ולכל אחד יש ריח שונה, היכולת להבדיל בניהם לוקחת זמן אבל להלן הפירוט:
תפוח ירוק:
ארומת תפוח ירוק מגיעה מהחומצה המאלית הנמצאת בענבים, פירוש המילה מלאית בלטינית הוא תפוח, הסיבה היא גם הריח וגם שהחומצה נתגלתה בתפוחים בשנת 1785. יינות עתירי חומצה מאלית  יהיו יינות לבנים מאיזורים קרים, כגון: ריזלינג, שבלי (שרדונה מאיזור שבלי) , גוורץ’ ועוד . הקור  בשילוב החוסר בשמש גורמים לענב לא להגיע להבשלה וכך החומצה בהן גבוהה  לעומת סוכר נמוך, התוצאה היא ארומות שמזכירות תפוח ירוק. לכן יינות לבנים חומציים מאיזורים קרים יהיו בעלי ארומת תפוח ירוק.
למתקדמים ישנם ייננם שלא רוצים את הטעם החזק של החומצה המלאית ולכן גורמים ליין לעבור תסיסה מלולקטית וכך החומצה המלאית הופכת לחומצה לקטית עדינה יותר שנותנת ארומות חמאה.
תפוח אדום:
ארומות של תפוח אדום  מגיעות מאסטרים (Esters), האסטרים הם תרכובות אורגנית שנוצרות בעקבות התסיסה האלכוהולית ביין . האסטרים נוצרים מהחומצה שבענב ולרוב יתנו לנו את ארומות של פירות. לכל ענב ארומות ייחודיות משלו. במקרה של שרדונה האסטרים שייווצרו  יתנו לנו ארומות של תפוח אדום.
למתקדמים הסוג של האסטר שנותן ארומות תפוח נקרא “בוטיל אצטט” שאף לעתים משמש כתוסף טעם למזון.

תסיסה מלולקטית
הפיכה של חומצה מאלית לחומצה לקטית או בשפת הארומות: מתפוח לחמאה
תפוח ירוק ארומה יין
תפוח ירוק נפוץ ביינות חומציים מאיזורים קרים
אסטר
תצורה של אסטר, מעניק ארומות תפוח אדום

ארומת דבש

דבש ברובו עשוי מסוכר (מעל ל85%)  וגם ביין יש סוכר (ביינות יבשים כמעט ואין סוכר וביינות קינוח יש הרבה סוכר), אך מעבר לכך הדמיון הוא גם בסוג הסוכרים הזהים: פרוקטוז וגלוקוז. ניתן להסיק מכך שביינות שמכילים יותר סוכר כלומר יינות קינוח יש לנו יותר סיכוי לזהות ארומות דבש, במיוחד אם הסוכר בענב עבר תהליך של קרמול או ריכוז, ומגיע מענבים ירוקים (שיוצרים יין לבן).
יינות קינוח שנוצרו בשיטה של ייבוש ענבים שנותרו על הגפן (Ice-wine /אייס וויין לדוגמה) או ע”י ריקבון אציל יתנו ארומות של דבש באופן שנוכל לזהות בקלות. דוגמה ליינות כאלו: ריזלינג בציר מאוחר (יין קינוח),  פורט לבן, סאוטרנים וכדומה.

יין קינוח בסגנון אייס וויין של בת שלמה מענבי סמיון, בעל סוכר גבוהה ארומות דבש חזקות
ארומת דבש, נפוץ ביינות לבנים מתוקים
פורט לבן של סנדמן, דבש וניל וכרמל

לסיכום

מקווה שלא העמסתי אותכם בכימיה, אבל ככה מגיעים ליינות ארומות של תפוח וארומות של דבש. מוזמנים לשאול עם משהו לא ברור ושתיהיה לכולנו שנה טובה, מתוקה, מלאה ביין ותפוח בדבש.

אהבתם?

שתפו עם חברים

Facebook
Email
WhatsApp
קטגוריות
כתבות

טעימה ירוקה – יבוא שקד

טעימת הקטלוג הירוק - שקד

הדרכת יין

נתי נעים

בתחילת שבוע שעבר הוזמנתי ל”דרך היין”  לטעימה מיוחדת במינה: הקטלוג הירוק של “שקד”. מדובר באירוע חשיפה ל-42 יינות מיובאים מרחבי העולם שמוגדרים: אורגנים ו/או טבעים ו/או ביו-דינמים.
אז למי שהיה ספק, המגמה הירוקה כבר כאן: באנרגיה, חקלאות, תשתיות ועוד… אז ברור שהיא תגיע גם לעולם היין, והפעם בניגוד לרוב המגמות בתחום היין ,מי שמוביל אותה הוא דווקא הדור הצעיר “הפחות מנוסה” , בחסות המגמה הזו צומחים להם מושגים כמו  יינות אורגנים, יינות טבעים או יינות ביו-דינמים.
יינות מהקטגוריה הזו מבוקשים בניו יורק (ועוד כמה ערים בעולם) כבר כמה שנים אך לאט לאט הטרנד מגיע ארצה ותופס תאוצה ויש מי שמבין זאת ולוקח חלק בתהליך. משפחת שקד החליטה להרים את הכפפה ולהוסיף לארסנל היבוא שלה  42 יינות “ירוקים”. היבוא מגיע ממספר מדינות, ובעלי אופי ומנעד שונה אחד מהשני, חלקם בטעמים שמאוד מוכרים לנו וחלקם יתנו לנו חווית יין שלא דומה לשם דבר שניסנו בעבר.

קצת סדר ומושגים...

יש הרבה מושגים בתחום בוא ננסה לעשות קצת סדר ולהבין מי נגד מי..
יין אורגני – יין שיוצר מכרמים שעונים על ההגדרות של כרם אורגני, ואז בטח תשאלו מה ההגדרות האלו?  איסור על שימוש כימיקלים (דשנים,קוטלי עשבים, הדברה, הורמוני גדילה). בכדאי להיות אורגני כרם צריך להיות “נקי” למשך תקופה ואף ששכינו יהיו כרמים אורגנים. כמובן שגם תהליך הייצור צריך להיות ללא חומרים אלו.
יין טבעי –   מדובר ביין במינימום התערבות בתהליך יצירת היין, בהם אין להוסיף חומרים ולתת לטבע לפעול כמה שיותר ללא התערבות ומינימום טכנולוגיה. 
יין ביודינמי – “החמרה”  יינות אורגנים, בהם רואים  את הכרם  כחלק ממערכת גדולה הכוללת את  מחזורי הירח, אסטרולוגיה ועוד דברים שלעתים נשמעים מוזרים אך עם חושבים על זה, היהדות פועלת כך שנים רבות.

ומה קשור יינות כתומים? בשל הרצון ביינות טבעים ליצור יינות עם מינימום התערבות ולרוב באשכלות שלמים ועם הקליפות נוצר היין הכתום, (פוסט בנושא יינות כתומים, אני מזכיר: מכינים בשיטה של יין אדום אך עם  מענבים ירוקים).

איך יכול להיות שיינות אורגנים או טבעים מכילים ביסולפט? ישנו תקן שמאפשר רמה מסיומת של ביסוטפלט (שתפקידו לשמר את היין ולמנוע התחמצנות) אך עדין גם אם ההחלטה היא לא להוסיף ביסולפט יכול להיות שהיין עדין יכיל מעט,  משום שנוצר כתוצר לוואי בתהליך התסיסה, במקרים כאלו נראה על בקבוק היין “ללא תוספת ביסולפט” אך ברכיבים נמצא את הביסולפט. בכל מקרה בכדי להיות יין אורגני/טבעי לא יכול להיות יותר מ-30 PPM ביסולפט ביין בכלל שלבי תהילך הייצור.

רבים מהאנשים חושדים שכאבי הראש שיש להם מיינות הם בגלל הביסולפט , הדבר יכול להיות נכון אך צריך לזכור שבפירות יבשים יש ריכוז גבוהה פי כמה וכמה מיין של ביסולפט, לכן אם לא כואב לכם הראש לאחר פירות יבשים כנראה הסיבה לכאב ראש לאחר שתית יין היא לא זו אלא פשוט חוסר בנוזלים (מים).

אז למה בעצם?

ישנם הרבה סיבות למדוע לעבור לצריכה ירוקה יותר, לא רק ביין  אלא בכלל התחומים  אבל פה ננסה להתמקד באהבתנו: היין.  ראשית ההבנה שאנחנו  צריכים לשמור על כדור הארץ בשביל שיהיה לנו ולנכדים שלנו איפה לחיות. דבר שני הרצון לדעת מה בדיוק אנחנו מכניסים לגוף שלנו, במקרה של יינות “ירוקים” אנחנו יכולים לדעת בוודאות שאין התערבות של כימיקלים ואנחנו מקבלים פרי בצורתו הנקייה ביותר.
עכשיו לאחר כל זה צריך לחדד ולהגיד שלא מדובר ב”יין בריא” זהו עדין משקה אלכוהולי שיש לצרוך במתינות, אך למעשה כל אחד יכול לעשות משהו טוב לעצמו ולכדור הארץ בזמן שמזמינים יין. 

בזמן טעימה/רכישה של  יין טבעי/אורגני קיימים מספר תחומים שיש לבחון ולא להתפשר  בהם:
1. טעים –  הדבר הכי חשוב זה היין יהיה לנו טעים, אם אנחנו לא נהנה ממנו אז אין באמת אין טעם להזמין ולא משנה כמה טוב זה עושה לסביבה.
2. איכות – לפעמים יינות טבעים מאופיינים בארומות יותר פראיות ויש המתארים כ”פאנקי” “אורווה” ועוד כמה תיאורים, הדבר לא נותן פתח ליצור יינות עם פגמים או פחות איכותיים,  היצרנים הוותיקים מייצרים יינות מדויקים ואיכותיים ולא נדע שהם טבעים בטעימה עיוורת.
3. עלות-  לייצר יין אורגני/טבעי יקר יותר, לכן ישנם מקרים בהם היינות יקרים יותר, במקרים מסוימים זה זניח ואף ישנם מקרים  בהם המחיר זהה. כל אחד צריך להחליט מה הגבול התוספת שהוא מוכן לשלם.

היתרון בטעימה  דרך חברת שקד  הוא שהיינות כבר עברו את הסינון של חברה שמתמחה ביבוא יינות,כלומר  תסמכו על חברת שקד שעושה זאת כבר עשרות שנים שמצאה יינות שעונים על כלל הדרישות האלו, ומשיחות אישיות אני יודע שהם ניסו מאות יינות ובסוף הוחלט על 42 יינות שיגיעו לארץ ביבוא ה”ירוק”. לא נרחיב על כל ה-42 היינות שהיו באותו ערב אלא על כמה כוכבים שאני אישית אהבתי (שאר הטועמים אף הסכימו איתי ברוב המקרים)

טל שקד בפתיחת הטעימה

פליזון פט-נט לבן

פט-נט  או בהרחבה Pétillant Naturel (בתרגום מבעבע טבעי) כלומר יין שמתסיס ספונטנית ומסיים את תהליך התסיסה בתוך הבקבוק וכך נוצרים בועות (גזים), ניתן לקרוא לפט-נט השמפניה של העניים או הבירה של העשירים תחליטו אתם מה נשמע יותר טוב.
יין אורגני, שמגיע מספרד וליתר דיוק איזור קואנקה, קסטייה לה מנצ’ה , עשוי 50% סובניון בלאן, 50% ורדחו, סחיטה עדינה, תסיסה במכילי נירוסטה ואז מעובר לבקבוק. היקב BODEGAS ALBERO נמצא באיזור ה D.O הצעיר ביותר בספרד.
היין קליל נעים, בעל בועות עדינות ולא מוגזמות, ארומות של פרי ירוק כמו תפוח ואגס, פירותי רענן וסיומת בינונית אך מתקתקה, יין לקחת לברכיה או לים ולהנות ממנו גם בלי אוכל. מחיר  79.90 שקלים.

דידו - ונוס לה אוניברסל - לבן

יין מיקב ונוס לה אוניברסל מאיזור ספרד, D.O מונטסאנט . זהו יקב  יקב שמנוהל ע”י בני זוג שכל אחד מהם  ממשפחה של ינניים. הכרמים מנוהלים בשיטה האורגנית והיין הזה בנוסף להיותו אורגני גם טבעי. עשוי 50% מקבאו 40% גרנאש בלאן 10% קסרלו, 14 חודשים בחבית ועבר תסיסה מלולקטית. הגפנים בוגרות ועוברות השרייה על הקליפות , תסיסה על שמרי בר. ארומות של אגס, תפוח,אפרסק, דבש,וניל, חמאה, ומינרלי. גוף עגול ונעים. מקבאו מורגש מאוד וגם החבית וביחד יוצרים שילוב מעניין מאוד, עם סיומת ארוכה ומלטפת. מחיר 130 שקלים.

טארונג'ה

הכתום הכי מוצלח מאותו ערב ,הייתה תחרות צמודה מאוד  אך היין הצרפתי מדומיין לאפאז’ ניצח את השאר הכתומים.  היקב משפחתי ממוקם בדרום צרפת, היינן ז’אן מרק לאפאז’ מפורסם באיזור הרוסיון במיוחד בהתמחות בזני האזור. היין כתום וטבעי,  עשוי מ 50% גרנאש גרי, 40% מוסקט, 10% ויוניה, תסיסה בחביות עץ פתוחות חלק עם השזרות באשכולות שלמים, מגע של כשבועיים עם הקליפות על מנת לקבל את הצבע הכתום, התיישנות  של כ-8 חודשים בחביות עץ ובניית בלנד לפני הביקבוק. ארומות קלאסיות של יין כתום:  הדרי, מינרלי, ודבש  אפשר לעצום את העיינים ולדמיין את הכפר והחווה עם היין הזה ,נעים מאוד, חומציות קלילה עד לא מורגשת, יין כתום קלאסי למי שרוצה לנסות .

סבלה - דומיין דו מורטייה

דומין דו מורטייה  נמצא בצרפת, באפלסיון סנט ניקולא דה בורגייל בעמק הלואר, היקב בעל 160 דונם כרמים  שבכולם מקפיד על חקלאות אורגנית. היין הזה הוא גם טבעי וגם אורגני, עשוי מ-100% קברנה פרנק מגפנים בוגרות על אדמת סחף, השרייה של גרגרים שלמים במשך 16 יום ותסיסה ספונטנית ללא הוספת שמרים. התוצר הסופי הוא קברנה פרנק מאוד אלגנטי, מדויק, והמון פרי. ארומות של  דובדבן, תות, שזיף קסיס, תבלינים מתוקים ורמיזות קינמון, הטעם הוא בדיוק למה שמצפים מהריח, בעל טאנינים רכים ועגולים, סיומת ארוכה ומלטפת, קברנה פרנק שונה ממה שיש בארץ הכיוון פה הוא יותר פירותי קלאסי וחד.  מחיר 139 שקלים.

טן, יקב אפרוס

היין  אורגני וביודינמי, היקב  אחד החלוצים בתחום מפורטוגל (וינו ורדה), הכל נעשה ביקב באופן ידני וללא שימוש בחשמל באופן המדמה עשיית יין בימי הביינים. היין “טן” עשוי מ100% לוריירו, השרייה קצרה על הקליפות ותסיסה במכילי נירוסה, מהיין הזה יוצרו כ-8,000 בקבוקים בלבד.
יין עגול, מעניין, בעל ארומות של הדרים, תפוח, אפרסק,והמון מינרלים, חומצי קליל ובשילוב מתיקות. יתאים באופן מושלם למאכלי ים או סושי. מחיר 79.90 שקלים.

זאת הייתה טעימה מרתקת, הסגנון עשיה שם את הפרי במרכז ומציג יינות ממגוון סגנונות, חלקם יינות מיוחדים שלא נתקלים ביום ביום: כתומים, פט-נט, אדומים בארומות פורט ועוד.. והחלק השני הוא יינות “רגילים” סירה, קברנה ,מרלו..  שבטעימה עיוורת לא בטוח שהיינו מרגישים שמודבר ביינות טבעים/אורגנים אבל אבל אלו יינות עם אג’נדה ואידאולוגיה של לעשות קצת יותר טוב לכדור הארץ ולגוף שלנו. 
אם אתם רוצים לנסות משהו מיוחד או אם אתם רוצים לעשות קצת טוב (לכם ולכדור הארץ), תנסו בפעם הבאה יין טבעי/אורגני.
תודה לשקד על ההזמנה ועל הרמת הכפפה בתחום כ”כ חשוב. את היינות ניתן למצוא ברשת דרך היין או במגוון מסעדות.

קטגוריות
כתבות סיור יקבים

יקב MOA (מואה) מלמד אותנו מה זה יין מדברי

סיון נוימרק צוריאל

יקב מואה- MOA מלמד אותנו דבר או שתים על מה זה יין מדברי…

היקב

30 ימים בסך הכל עברו מאז שנסעתי לגיחת חופש קצרה (אך מדהימה) באיזור הערבה התיכונה. 30 ימים בהם הספקנו לסיים תקופת קורונה, להיכנס לתקופת לחימה, ואפילו לצאת ממנה, לתהות כל ערב מחדש מול החדשות בדבר גורלה של ממשלה ובחירות נוספות, ואז גם לצפות באחת פוטנציאלית קורמת עור וגידים.

אז סוף-סוף אחרי יותר מדי היסחים מסביב, אפשר לחזור ולהתרכז (בתקווה) בטוב שיש לארץ שלנו להציע לנו והפעם במסגרת גיחה קצרה אך מנחמת ומקסימה בערבה התיכונה. סך הכל יממה בילינו שם – 24 שעות. אבל כמו שבמדינה שלמה קורה המון ב-30 יום, גם ביממה בלבד הספקנו לקבל טעימה מאזור קטן בארץ (אך ממזרי למדי), שהותיר בכולנו המון חשק לחזור שוב כי יש בו הרבה יותר מה להציע מ-24 שעות. אפילו סיפק לנו חלום קטן על רילוקיישן מדברי בעתיד.

ומעבר לאוכל הטעים שאכלנו כאן, לאירוח המקסים שזכינו לקבל מהמארחים שלנו במתחם האירוח שלהם “לב אל לב” במושב עין יהב (יש כאלו שיקראו לזה צימר, אני מעדיפה להימנע מהקטגוריה הזו. יש הרבה יותר אינטימיות ונועם במתחם אירוח כמו זה שהיינו בו), יש כאן גם עשייה של יין. ואפילו מצוין.

לאחר לילה די רווי אלכוהול בפאב המקומי של עין יהב (מקום מגניב לגמרי ולגמרי נקודת ציון להגיע אליה), קמנו בבוקר לארוחת בוקר מפנקת בחממות של “גן ירק” במושב צופר, שזו היתה חוויה מדהימה בפני עצמה ואפילו סמוכה ליקב MOA. אז ריפדנו את הקיבה, ספגנו אווירה, ואז יצאנו לטעימות ביקב.

שמעתי על היקב הזה המון, ומודה שטרם התנסיתי ביינות שלהם, למעט איזה אחד אקראי במסגרת איזה ערב יין שגם הקשה עליי לזכור באופן מיוחד מה בדיוק שתיתי. ישבנו עם יהודה פרידמן מבעלי היקב שליווה אותנו כל הטעימה, סיפר לנו על היינות ועל העשייה שלהם, על הדרך שהם עברו כיקב וכייננים עד הלום. הם התחילו כמגדלי פלפלים, כמה מפתיע, עד שהחליטו בשנת 2014 להשלים חלום ולהתחיל לייצר יין במדבר. הבציר הראשון ב-2015 השלים סופית את ההסבה מתחום הפלפלים ליין.

הרוב המוחלט של הענבים כאן מגיעים מכרם הרוחות במצפה רמון, בגובה 800 מ’ מעל פני הים,  בטרואר ובאקלים  שנותן את הייחודיות לטעמי היינות ביקב ואולי הסיבה שבגללה ניתן לכנות את היקב כ”יקב מדברי”, במלוא מובן המילה (תיכף אולי נבין מה המשמעות של המונח “יקב מדברי”).

מואה 3

יהודה נתן לנו לטעום מכל יינות היקב. התחלנו מהלבנים (שנין בלאן ובלנד “בלאן”. שניהם משנת 2020 עם רמות שונות של ממסך של שרדונה) וכן מהרוזה שלהם. מדובר ביינות מאוד נעימים, פירותיים עם מינרליות עדינה וחומציות יחסית גבוהה. אלו יינות עדינים אך יחסית מורכבים, ופשוט כיפים. אין פה המון עבודת עץ וזה היופי שמחמיא מאוד ליין. מתאים מאוד לישראל, מתאים מאוד לימים החמים האלו. אם אפשר להגיד על יין שהוא יין “מדברי” קלאסי, אני מניחה שאלו ייפלו לקטגוריה הזו. לא ניתן להימנע מהשוואה הכרחית ללבנים יחסית דומים של יקבים “מדבריים” אחרים (השנין בלאן, למשל של יקב ננה האהוב והנהדר). זה שכאן לא נופל ברמתו, אם כי אפשר למצוא את הנקודות המבדילות ובהחלט ניתן ליהינות משני יינות מדבריים דומים בתפיסתם אך עדיין מובחנים בטעמם.

הרוזה עשוי מבלנד מפתיע למדי של מרלו, קברנה פרנק, קברנה סוביניון וסוביניון בלאן. מאוד הפתיע בחדות ורמות החמיצות שלו והוא מורכב למדי. לחובבי יין רוזה בסגנון הזה – מדובר ברוזה נהדר בעיני.

המשכנו משם לאדומים. מודה שבמדבר קצת קשה לשתות אדום, אבל יש כאן יינות אדומים שגם הם יכולים בקלות להכנס לקטיגוריה של יינות “מדבריים”, בגלל ארומות מתובלות, אדמתיות ואפילו קצת מלוחות. זו לא תוצאה של עבודת עץ והתערבות חיצונית, אלא גידול בתנאי המדבר של מצפה רמון.

התמזל מזלנו ויצא לנו לעשות אפילו סוג של “טעימת רוחב” של זנים זהים משנה ובציר שונים. למיטב זכרוני חלק מהבצירים שטעמנו, יהודה אמר כי כבר אינם קיימים עוד לרכישה, אבל זה לא משנה כי באמת כל מה שטעמנו היה מצוין.

השיראז 2017 לעומת סירה 2018. אין ממש נימוק אמתי למה השם על הבקבוק שונה, יהודה הסביר שמעכשיו השם הוא שיראז בלבד ואנחנו מתנסים בבקבוק האחרון שנותר שמכונה “סירה”. זה הגיוני כשטועמים את היינות האלו. הסירה 2018 היה מתובל מאוד ועם טעמי פרי מודגשים. מאוד “אוסטרלי” באופי שלו. זה יין עמוק וקטיפתי, למרות גילו היחסית צעיר. אלו יינות מאוזנים להפליא וכנראה לא בכדי השיראז שכה כשיראז המצטיין של תחרות אשכול הזהב 2020. 

משם המשכנו למלבק ולקברנה סוביניון של היקב. גם מהם התנסנו בכמה בצירים. אני מודה שמלבק הוא זן שאני קצת פחות מתחברת אליו ובקברנה סוביניון קשה מאוד להרשים אותי. אבל הפלא ופלא, גם אלו היו מרשימים. המלבק 2018 אף זכה כיין מצטיין באשכול הזהב 2020. מדובר ביין מאוזן להפליא עם טעמי פלפל מודגשים ופירות ומורכבות מרשימה שנובעת מפרי עצמו, ופחות כתוצר שימוש של כל מיני אדפטציות ליין. הגישה היא שזה היין, זה הפרי, תיהנו ממנו. הקברנה סוביניון הפתיע מאוד. יין מורכב עם טעמי פרי ועומק. גם כאן, למרות גילו, ויש לו אפילו פוטנציאל התיישנות. יין אדום מצוין תוצר החלק הדרומי של ישראל.

אז יש כאן בחירה מוצלחת של כרמים וענבים, ועבודת יינות מצוינת. אגב, כל יינות היקב נעים בגזרת מחיר של סביב ה-100 ₪ (קצת למעלה או למטה). מבחינתי זו גזרת המחיר הקבועה בה אני קונה יינות בדרך כלל לצריכה יומיומית ואלו יינות VFM במלוא מובן המילה.

מתחם היקב עצמו גם מארח אירועים ואנחנו הגענו אחרי ערב שהיה בו כזה אז מתחם היקב היה עדיין “מקופל” ומנומנם. תקופת אפטר-קורונה, ואירועים זה נשמע דבר נדיר, אך חזרתם מבורכת. וזה עדיין לא הפריע להתרשם מיופיו של היקב הזה, שנבנה חד משמעית בשתי ידיים. יש כאן חצר מקסימה ואפשר בקלות לאבד כאן אחר צהריים שלמים על בקבוק יין ופלטת גבינות שהמקום מציע.

קצת לוגיסטיקה

היקב לא כשר. מומלץ לתאם הגעה מראש.

עלות טעימה (4 יינות) – 50 ₪.

30 – 70 ₪ לפלטות משתנות (גבינות של בארי)

 

ואם זה עשה לכם חשק לטעום מה זה “יין מדברי” ולא ייצא לכם להגיע ליקב בקרוב, אז שתדעו שגם הם ישתתפו בפסטיבל היין של MyYain שיתקיים ב-22.7.2021 בבית הירוק בתל אביב. מומלץ להגיע ולהתרשם לבד מהיופי שגם הדרום שלנו מפיק לנו במפתיע בתחום היין.

פרטי תקשורת של היקב:

קטגוריות
כללי כתבות סיור יקבים

סיור יקבים בצפון יוון

סיור יקבים ביוון...

נתי

נתי נעים

יוון היא אימפריה של יין, אך משום מה אנחנו בישראל לא תמיד יודעים או מעריכים זאת, היוונים עושים יין כבר אלפי שנה, הם המציאו את אל היין, והאמת הם ממש טובים בזה.. אז למה לא רואים יותר ויותר טיולי יקבים ליוון?

איזורי היין והמסורת היוונית

ליוון חלק חשוב בהתפתחות והפצת היין בעולם, היא הייתה בין המדינות הראשונות שהפכו את יצור היין לאומנות ולפולחן: אל היין דיונינוס, גתות בנות אלפי שנה, שירים סיפורים ומלחמות סביב היין הכל ניתן למצוא ביוון, אך עדין אם אומרים לנו יוון אנחנו חושבים על אוזו, וזוהי הטעות שלנו, בשל חוסר בשלות של השוק המקומי וגם   התמקדות של יבוא ממדינות מוכרות כמו איטליה, צרפת וספרד.
אבל לדעתי הכל הולך להשתנות אנו רואים יותר ויותר יבוא,  בשילוב עם קהל ישראלי בוגר וסקרן שמוכן לטעום דברים חדשים בארץ. היינות מייון באיכות גבוהה, מתאמים לאוכל ולאקלים הישראלי , ובנוסף האירוח ביקבים ביוון מפנק מאוד, מודבר באנשים אוהבי אדם ויין.

איזורי היין ביוון:

יוון מתחלקת לכמה איזורי יין עיקרים:

1. צפון יוון – תתי איזורים :נאוסה, אמינדיה,זיצה. ענבים לבנים: מלגוזיה, סובניון בלאן, שרדונה. ענבים אדומים שינואברו, לימניו,סירה.
2. איי הים האגאי – תתי איזורים. למנוס, סנטורני, רודוס. ענבים לבנים אסרטיקו, אדני. ענבים אדומים לימנו. קיימת שונות בין אי לאי ולכל אחד אופי שונה. (יש המוסיפים את האי כריתים למרות האקלים מעט שונה).
3. מרכז יון-  ענבים לבנים מלגוזיה, אסריקו, שרדונה. ענבים אדומים אגיורטיקו, מרלו, סירה, קרסאטו.
4.דרום יוון-  תתי איזורים נאמה, ענבים לבנים: מוסקופילרו, וידיאנו ענבים אדומים: אגיורטיקו, סירה, קברה סובניון.

את הטיול שלנו עשינו בצפון יוון ובאי סנטורני , בהם נתמקד בכתבה:

מסלול יקבים בצפון יוון:

ראשית נגיד שישנה אופציה ללינה בסלוניקי ואז לנסוע כשעה (שעה וחצי) לאיזור היקבים, או לישון באחת העיירות בסביבה ולקצר את הנסיעה (לדוגמה אדסה מלאת המפלים).  יקבים מומלצים בצפון יוון:

Kir-Yianni

היקב הוקם בשנת 1997 ע”י ייאניס בוטאריס, אחת הדמיות המפורסמות בתחום היין ביוון לאחר שפרש מתאגיד בוטארי, ליקב כרמים ברחבי צפון יוון.  למרכז המבקרים נוף מדהים, ומסעדה מפנקת. הסיור מלמד מאוד וכולל מגוון טעימות, כלל המתחם משופץ ומאוד מזמין. היקב מיובא לארץ וניתן למצוא כמה סדרות בחניות בארץ. 
היקב מאוד מומלץ לביקור ולמעשה בגדר חובה, גם בגלל היין גם בגלל האנשים והמרכז מבקרים!

VAENI NAOUSSA

מדובר בקואפרטיב גדול הכולל מספר כורמים ומייצר כ 1.5 מיליון בקבוקים בשנה.  זהו היקב הגדול ביותר בצפון יוון. בעל מגוון יינות לבנים  ואף מספר לא קטן של יינות אדומים שמסתמך על 3 סוגי ענבים : מרלו, סירה  ושינואברו. מרכז המבקרים והיקב לא  מרשימים במיוחד, ויושבים בסוג של איזור תעשיה. ניתן לטעום הרבה יינות  בסגנונות שונים בשל כמות הסדרות ביקב, אך מי שמדמיין נופים ויקב כפרי יכול לוותר על ביקור פה, מי שמתמקד יותר ביין יהנה מאוד, היקב לא מיובא לארץ, ורק בביקור פה יש הזדמנות לנסות את היינות.

Alpha estate

ממוקדם בצפון מערב יוון באיזר אמינדאון. הוקם בשנת 1997  וזהו יקב שהרשים אותי מאוד בשל הדיוק, הלמידה המתמדת, הטכנולוגיה המשוכללת והחום האנושי.
יקב שמשתפר משנה לשנה וקוטף פרסים רבים, בשנה האחרונה אף מיובא לארץ, ויותר  מ-30 מדינות.
יקב שחובה לבקר בו, יינות איכותים, מקצוענות , דיוק וירידה לפרטים קטנים בשילוב של אנשים שואהבים לארח ,להסביר ללמוד וללמד.

עוד יקבים מומלצים שלא הספקנו להגיע אך קיבלנו המלצות ממקומיים ותיירי יין:
Kokkinos Winery 
Dimopoulos Winery
winery ASEP
Dalamara Winery

לפני שנעבור לסנטורני יש עוד יקב נוסף שנמצא בצפון יוון אך הוא לא באותו איזור כמו כלל היקבים (צפון מערב מסלוניקי) אלא הוא נמצא בדרום מזרח מסלונקי ליד השדה תעופה. המיוחד ביקב שהוא גם מוזיאון ליין:

Gerovassiliou Winery

יקב שהוקם ע”י אנג’ליס גרובסיליו שלמד חלקלאות ועבד ביקבים רבים בצרפת ויון. בשנת 1981 החליט לשפץ את הכרם המשפחתי ולפתוח יקב פרטי. הכינוי שלו הפך לאבי המלגוזיה (ענב מקומי) שהוא טיפח ושם על המפה. בנוסף להיותו חובב יינות הוא חובב היסטוריה ואומנות, וכך ניתן למצוא הרבה פרטי אומנות בכרמים וכמובן את מוזיאון היין הפרטי שלו שכל חובב יין צריך לראות. המוזיאון:

והיקב

יקב בחול

יקבים מומלצים בסנטוריני

כעת נעבור לאי הקסום, שכולם יודעים שהוא אי מושלם לשקיעות וחופים, אבל יש בו מסורת יין ארוכת שנים. בדגש על ענב האסרטיקו שמייצר יינות לבנים עם ארומות מלח ולימון. הענב גדל בצורה מיוחדת מאוד הקאלורה (מצטרף סרטון הסבר) שנותן את הנוף של הגפנים לסנטורני. ישנם מעט מאוד יינות אדומים באי, (וגם הם רובם יבוא מצפון יוון)  אין ספק שהצבע הלבן שולט באי (ולא רק בגלל הגגות הלבנים).
חובבי יינות קינוח מתוקים? יופי  לאי יש מה להציע – וינסנטו, זהו יין קינוח העשוי מענבים ירוקים (אסרטיקו בעיקר), הענבים מיובשים בשמש ונהפכים לצימוקים (מעט נוזלים וכך טעמים מרוכזים יותר) ואז מותססים ומיושנים בחבית לאורך מספר שנים (בין 4 ל-15) כך נוצר יין קינוח חזק ובצבע שלא היה גורם לאף אחד לנחש שמדובר בענב ירוק.

אז מה לגבי יקבים? לא חסר ולכל אחד קסם משלו:

Argyros estate - הדיוק והאיכות של היין

היקב מיובא לארץ וניתן למצוא את המותג כניסה שלו אטלנטיס, אך ישנם גם יינות ברמה גבוהה מאוד ושניתן לטעם ביקב עצמו. היקב מעוצב בקפידה ונותן תחושה מאוד מזמינה, לאחר סיור קצר והסברים מתיישבים לנוף הגפנים והים ומתחילים לטעום את המגוון היינות. כל אחד מהם עשוי בצורה מדוייקת ומרשימה. ניתן לטעם יין אידני זני (ענב שנמצא לרוב בבלנד עם האסרטיקו ונדיר לראות יין זני , הוא ארומטי ומתווסף לבלנדרים), עוד יין שבלט מאוד היה האסרטיקו cuvée  שתסס בחביות עץ שמייצרות יין בעל גוף מדהים, ארומות של דבש מצד אחד אך גם המלח והלימון מצד שני, ולקינוח וינסנטו מדהים.

Boutari - המגוון מכלל יוון

בוטרי הינו קואפרטיב של מספר רב של כרמים ויקבים קטנים ויש לו נציגות באי. והוא מייצר יינות מדהימים של אסרטיקו, אך בשל היותו תאגיד מכלל יוון ניתן למצוא ביקב שממוקם בסנטוריני עשרות יינות מכלל יוון כך שכל חובב יין יכול למצוא את הטעם האהוב עליו. היינות משמעותית יותר זולים מהיינות האי. כך מצאנו יין מענבי מוסקופילרו  (ארומטי וקליל) בפחות מ-8 יורו.

Santo - הנוף המושלם

אין ספק שזוהי אחת העצירות שחובה לעשות באי, היין טוב (אך יש טובים ממנו) אבל הנוף בין עוצר נשימה, מהטובים של יקבי סנטורני ואפילו בין היקבים היחידים בעולם שיכולים להציע נוף כזה, ים פתוח ואיים ברקע. היקב מציע מגוון מסלולי טעימות בלווי גבינות ואוכל. הכל מאוד מוקפד ומדוייק. היקב מתבלט בכל שעושה יין מבעבע מאסרטיקו, יש בזה משהו מאוד נעים: השילוב של החומצה , הבועות והארומות מהענב.

Volcanic Slopes- מסורת מול חדשות וטעימת רוחב

מודבר ביקב קטן בכלל המוניחים כמה אלפי בקבוקים בשנה, והוא מייצר בכל שנה רק סדרה אחת “פיור” וממנה בקבוק אחד שהוא כמובן: אסרקטיקו.  לכן שמגיעים ליקב לטעימה אין מגוון של סוגי יינות שונים אבל כן יש את החוויה של טעימת עומק של היין לאורך השנים. 
דבר נוסף שמייחד את היקב הוא המסורת,היקב נמצא בתוך מערה בה הכינו יין לאורך מאות שנים, ניתן לראות שם גתות היסטוריות בהם התסיסו אסרטיקו. 

Sigalas - התאמת יין לאוכל

היקב מייצר מגוון יינות ואף “מתעקש” לגדל ענבים אדומים ולייצר יין אדום מקומי, (לא להגיע עם צפיות גבוהות לגביו) אך הלבנים מדהימים. בנוסף ליינות הלבנים המסורתיים. הייחוד של היקב  הוא במסעדה שנמצאת בצמוד לו, והשיתוף פעולה שיוצר מסלול של התאמת אוכל ליין. הכל מקומי טרי וטעים. ההתאמה מצליחה להעביר את החוויה של הקולינריה המקומוית ומואד מחמיאה ליין.

עוד יקבים מומלצים שלא הספקנו לבקר:
Gaia Wines
Venetsanos Winery
Artemis Karamolegos

 

לסיכום, היין ביוון הוא בהחלט חוויה, היינות הלבנים יותר מתאמים לחך הישראלי אך את הייחוד ניתן למצוא גם באדומים.  ממליץ בחום לתכנן טיול יקבים , וכן זה לא סוד שאנחנו מתחילים לארגן טיולים מאורגנים בקרוב…
לעוד פרטים ניתן לשאול אותנו בפייסבוק או באינסטגם.

אהבתם?

שתפו עם חברים

Facebook
Email
WhatsApp
קטגוריות
כתבות

טעימות יקב Viña Memorias

טעימות יקב - Viña Memorias

יקב Viña Memorias , הינו יקב משפחתי באיזור רקנה ספרד (כ-70 ק”מ מלנסיה), ומשהו שחשוב לדעת לפני שמתקדמים בכתבה, ולנסיה היא לא רק כדורגל,  פאייה וקלמנטינות אלא גם מעצמה של יין, לאיזור יש סימן ואפלסיון מחייב.
היקב הוקדם ב-2016 אחרי שנים  של גידול ענבים ומכירתם ליקבים המובילים באיזור, היקב נמצא בבעלות משפחה יהודית שנותנת חשיבות גדולה לכשרות וגם כך ליינות היקב.  באיזור רקנה קיימים כרמים רבים, הענב הלבן  הנפוץ הוא  ענב המקאבו, והענב האדום הנפוץ הוא מסוג בובל.

הכרם והענבים

הכרמים ברובם מכילים גפנים בוגרות בנות  יותר מ -65 שנה, המטופחות ע”י כורמים מיומנים כבר שנים, כרמים בוגרות ידועות באיכות הגבוהה של התוצר אך בכמות נמוכה.  הזנים העיקריים ביקב כפי שציינו הם:
מקאבו –  
MACABEO, הינו הענב המרכזי שאיתו מייצרים יינות לבנים ומבעבעים ביקב,  מקורו באיזור הזה בספרד, אך גם נפוץ בדרום צרפת . המקבאו משמש לבלנדים עם גרנאש בלאנק, בספרד ובדרום צרפת ולעתים מיוצר כזני. החומציות יחסית נמוכה אלא אם בוצרים מוקדם. המקבאו הוא אחד מהזנים המשמשים לייצור קאווה ברחבי ספרד וכך גם ביקב.

בובל – BOBAL, הינו הענב המרכזי שאיתו מייצרים את היינות האדומים ביקב. מודבר בענב המותאם לאיזור ראקנה בספרד, והכי נפוץ שם. עדויות על הענב נמצאות כבר במאה ה-15, הענב אינו נפוץ מחוץ לספרד ולא הצליח לפרוץ בעולם אך בספרד הוא הענב השני בתפוצתו. השם בובל נובע מהמילה הספרדית שור וזה בשל אשכול ענבים הגדול שמזכיר קרני שור:

ענב בובל

היקב וסדרת הרמב"ם

כאמור הבציר הראשון של היקב היה בשנת 2016, את השם של היינות הראשונים הקדישו לרב משה בן מימון, הידוע גם בשם רמב”ם, אשר היה מפורסם בספרד מימי הביניים כפילוסוף, תיאולוג, רופא ורב, והמליץ על צריכה מתונה של יין לבריאות טובה כתרופה נגד מחלות. לנו כישראלים לעתים השם מקוטלג כדתי אך לספרדים רבים  מדובר באייקון שמסמל מצוינות מעבר לדמות דתית, הוכחה לכך ניתן לראות בפסלים הרבים שלו ברחבי המדינה גם באזורים לא יהודים.

רמבם

כיום היקב מייצר 45,000 אלף בקבוקים בשנה, שרובם מופצים בספרד, הונג-קונג וכעת מתחילים להגיע לישראל בעזרת נציג המשפחה בארץ ארמנדו שבעצמו עשה עליה לפני מספר שנים והוא אחראי על כלל פעילות היקב בארץ. כחלק מהאירוח הספרדי  החליט ארמנדו לפנק אותנו בפאייה מדהימה שהכין תוך כדי הסבר על היינות.

היינות:

נתחיל ונגיד שרוב יינות היקב עוד עושים את דרכם לארץ, ובמהלך תחילת השנה הבאה צפויים להגיע כלל היינות. אך כרגע ישנם בארץ 2 יינות מאוד איכותיים של היקב:
Memorias del Rambam (קאווה הרמב”ם) –  מדובר בקאווה יבשה בדרגת ברוט, כלומר אין יותר מ 12 גרם סוכר לליטר, הקאווה מיוצרת בדרגת רזרב  מענבי מקאבו. צבע צהבהב- פנינה, בועות נעימות וקטנות שעוזרות בהעברת הטעמים והארומות ונשארות לאורך זמן. ארומות של שקדים ופירות, בפה מרגיש מעט חמאה אבל קליל ונעים במיוחד בשילוב עם החומציות המרעננת. חוויה אחרת מכלל הקאוות הכשרות שאנחנו מכירים, מומלץ בחום לנסות ולראות את האיכות הגבוהה. מחיר 99 שקלים.
 היקב מתחייב להוציא קוואה נוספת  ברמת גראנד רזרב שיוכל להתמודד עם שמפניות  במבחני טעימה, ממה שאני טעמתי אני באמת חושב שאם כל הצניעות הם מסוגלים. 

קריאנזה הרמב”ם –  יין אדום מענבי הבובל, 12 חודשים בחביות אמריקאיות.  יין כ”כ שונה מהיינות שאנחנו כישראלים מכירים, הצבע סגול כהה ועמוק, ארומות של מסטיק בזוקה, וניל, ופירות שחורים, שטועמים מרגישים את הקלילות של היין מצד אחד אך גם את המורכבות בפה וכך שהוא מכיל מספר ארומות שמתפתחות, יין שמתאים לפאייה ובכלל יכול להתאים לארוחות בשר או תבשילים. מחיר 99 שקלים.

את היינות ניתן להשיג מארמדנו ישירות, הוא עובד עם עוד משווקים להתחיל להפיץ את היינות דרכם, נאחל להם בהצלחה מעבר להיותו מארח מדהים בשלן בחסד, מדובר ביקב עם ניסיון רב בגידול גפנים ועם יכולת יינניות גבוהות מאוד. הבשורה של יקב ספרדי כשר שמספק יינות איכותים עם זנים מקומיים שנהנים מהטרואר הספרדי היא בהחלט דבר שחובה לנסות. לינק לאתר היקב:

 

טעימות יקב Viña Memorias
קטגוריות
כללי כתבות

הפינה הכלכלית מלבק

הפינה הכלכלית - מלבק

מאת משה וייזמן מנהל קבוצת Value For Money - יין ואלכוהול

לענב המלבק נטיה להיות משויך אוטומטית לדרום אמריקה, וספציפית לארגנטינה, אותו העלה, כמעט בכוחות עצמו על מפת יינות העולם. אבל המלבק הוא בעצם ענב צרפתי, בורדולזי במקור, אך בשל עמידתו הנמוכה בפני מזיקים ומזג אוויר, לא תפס מקום של כבוד רב ברשימת הזנים המובילים והחזקים בבורדו. אחרי שיובא לדרום אמריקה בשנות ה-50 אחרי חורפים קשים בבורדו, המלבק הפך לזן פופולרי, מבחינת שתילה וצריכה. אגב, כיום 75% מהתוצרת העולמית של המלבק מגיעה מארגנטינה. מדובר בענב קטן יותר יחסית, בעל קליפה דקה, שזקוקה יותר לחום מאשר הקברנה סוביניון למשל כדי לגדול. לכן, אזור מנדוסה בארגנטינה, שבו מזג האוויר יבש וחם, והשטח הררי – מתאים מאוד לגידולו. בצרפת אגב, ניתן למצוא מלבק לא רע בכלל באזור קאור (נקודת אמצע בקו ישיר בין בורדו לפרובאנס) ובעמק הלואר. יינות המלבק בד״כ עוצמתיים, המון ניחוחות וטעמים של פירות אדומים, שוקולד, קקאו וטבק.

שאטו פאמיי, קאהור, צרפת, 2018

יין קליל ונעים, הרבה הפחות ׳פרי אדום׳ וחזק מ׳מבלק׳ דרום אמריקאי, בעיקר בגלל מזג האויר המעט קריר יותר. הוא נהדר לבד, אבל גם עם מנות עוף/הודו. מזכרת נעימה מאוד לענב ש׳נטש׳ את צרפת והשאיר אחריו כמה סובנירים 🙂 ניתן להשיגו ב-120 ש”ח לשני בקבוקים ב׳Aperitif’ ׳ – https://bit.ly/2JZ27oh.

אצ׳וואל פרר, מנדוסה, ארגנטינה 2018

מהמלבקים הכי טובים שטעמתי. כל הפירותיות והעוצמה שאפשר לקבל מהענב ובבום. מהמיטב שיש לארגנטינה להציע, מיקב מאוד ותיק יחסית לארגנטינה – תחילת המאה שעברה, ומגפנים בוגרות, שההשפעה שלהן מורגשת. הוא לא מלבק זול, ומרגישים את זה, האיכות של היין ועשייתו מאוד ברורות. הוא מוצע במחיר מצוין ב׳חנות היין׳ – 99 ש”ח https://bit.ly/3ozs1xV.

יקב 'רמות נפתלי', 2014

יקב רמות נפתלי היה מהראשונים שנטע מלבק בארץ, ומאלו שייצרו יין זני ממנו. כך שהניסיון עומד לזכות היקב עם הענב. כל הענבים נבצרו ידנית מכרמים הנטועות בעמק קדש שבגליל העליון, והיין עבר יישון של 12 חודשים בחביות עץ אלון צרפתיות חדשות. התנאים החמים יותר מקצינים את הטעמים והניחוחות של הפירות האדומים, והם גם מעט יותר טבקיים, וחריפים הבציר הספציפי הזה קשה להשגה ואיתרתי אותו ב-115 ש”ח ב׳מרכז היקב׳ מהצפון – https://bit.ly/2JLzfAd

יקב ׳מוני׳, רזרב 2017

יקב מוני עושה מזה כמה שנים יינות יותר ויותר נגישים וטובים. הענבים של יין זה מאיזור הרי ירושלים, ואחרי תסיסה ניתן גם יישון של 10 חודשים בחביות עץ אלון. אני חושב שהוא מעודן יותר מבחינת הטעמים, במידה מסויימת מזכיר את המלבר הצרפתי, עם טעמים מעט פחות מוצקנים ואפיצים – וזאת לא ביקורת, פשוט אחר. הוא גם יותר נגיש מבחינת מחיר אז בהחלט שווה לנסות. ניתן להשיגו במספר מקומות ב-75 ש”ח, נסו ב׳יבואן׳  https://bit.ly/2W0xhPf.

יקב מאלאקרה oak cask, מנדוסה, ארגנטינה 2017

עוד מלבק ארגנטינאי מצוין, שונה מאוד מזה של אצ׳וואל פרר, בעיקר בגלל מיקום הכרמים – אלו ספציפית בעמק עמק אוקו במנדוסה. מדובר גם ביין של יין מאוד מפורסם שכבר הוציא מידו יינות בעלי שם עולמי , מרסלו פלריטי. יש ביין גם 20% קברנה שמאוד מאזנים אותו ומעדנים את הטעמים הפירותיים שלו. היין עבר יישון של 6 חודשים בחביות אלון צרפתיות. ניתן למצוא אותו ישירות אצל היבואן שלו ׳malbec & company’ ב-89 ש”ח – https://bit.ly/2IlYLLM.

קטגוריות
כתבות

הפינה הכלכלית קברנה פרנק

הפינה הכלכלית - קברנה פרנק

מאת משה וייזמן מנהל קבוצת Value For Money - יין ואלכוהול

התחנה השלישית שלנו בסקירת יינות שונים ברמת איכותם ועלותם היא ענב הקברנה פרנק, הלא הוא בן או בת הזוג (תלוי איך מסתכלים על זה…) בזיווג עם הסובניון בלאן שהניב את הקברנה סובניון. מקור הענב בבורדו, ובצרפת יש לו גם גירסאות יותר ׳צפוניות׳ כמו בעמק הלואר. הוא יכול למלא שני תפקידים שונים, שכן הוא כמעט ולרוב משלים לענבים אחרים (מקצין מרלו או מרכך קברנה סובניון), אבל לעיתים גם זני ותופס את כל הזרקורים. הוא גם נוטה להבשיל מוקדם יותר מהקברנה סובניון, אבל חמצמץ יותר. אני אישית מעדיף את הגירסאות הזניות מאיזור חמים, וכאלה הן גם הדוגמאות שבחרתי:

רמון, יקב ׳רמת נגב׳, 2017

רק 2000 בקבוקים יוצרו בשנת הציר הזאת; הכרמים מצויים בכרם חלוצה באזור רמת נגב, שנהנה מתנאי יובש מאתגרים אבל גם מהפרשי טמפרטורות קיצוניים בין היום ללילה – תנאי קלאסי של איזור מדברי, וזה מורכש ביין. גוף היין מלא ועוצמתי, אחרי יישון של 18 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי. היין לא זול ביחס למיצובו ומיצובו של היקב … ניתן להשיגו ב-125 ש”ח

יקב ויתקין 2017

יש הרבה הערכה ליין הזה, שהוא אגב לא קברנה פרנק זני, ומכיל גם כמה אחוזים של פטי ורדו וקברנה סוביניון. הכרמים בהרי ירושלים, והיין התיישן 14 חודשים בחביות עץ אלון צרפתיות. המון ארומות וטעמים של פירות שחורים, פטל ואניס. הוא מוצע במחיר מצוין ב׳שר המשקאות׳ – 89 ש”ח

יקב מרגלית 2016

ליקב ׳מרלגית׳ מקום של כבוד באצולת היין בישראל. יין זה הוא גם בלנד – 95% קברנה פרנק, ו-5% מרלו, כולם מכרמים באזור בנימינה על קרקע חולית-חימר, חמרה או ׳טרה-רוסה׳ בשפה המקצועית. היין עבר יישון של 12 חודשים, יש לו 14.5% אחוזי אלכוהול, שהאמת – מרגישים כאילו הם קצת יותר, אבל היין מצוין. היין נושק ל-200 ש”ח, לטעמי רמה אחת מעבר ל-VFM, אבל שוב, פה גם המותג של היקב מדבר. נתין להשיגו ב-189 ש”ח ב׳וויין דיפו

יקב ׳פוג'יו ארג'נטיירה׳, 2017

יין ששייך למשפחת ה׳סופר טוסקאן׳, סוג של דור חדש של יינות מענבים בעיקר בורדולזים, שעושים חיל בשנים האחרונות. היקב הספציפי הזה הוא יקב לא ותיק במיוחד – קצת מעבר ל-20 שנה, שמייצר את הקברנה פרנק בכרמים באזור מארמה, שבמערב טוסקנה, בחבל ארץ שסופג הרבה חום, לחות ורוחות ים מזרח תיכוניות. היין יושן במשך 14 חודשים בחביות עץ אלון, פלוס שנה בבקבוק לפני יציאה לשוק. היין מעולה, ויקר. שווה את ההשקעה וההשוואה ליינות דומים, הוא ייחודי מאוד בטעמו, קטיםתי משהו. כשטועמים מבינים 🙂 ניתן להשיגו – אם יש לכם מזל – ב׳דרך היין׳ ב-237 ש”ח

יקב ׳לה טונלה׳, 2017

יין ששווה טעימה ולו רק בגלל הבדלי איזורי הגידול לעומת היין הקודם. יקב ׳לה טונלה׳ שוכן בפריולי שבצפון מזרח איטליה, ממש ליד הגבול הסלובני. האקלים והקרקע שונים וכמובן שהמחסור במיתוג חזק הופך יינות מהאיזור הזה וספציפית הקברנה פרנק לקלאסי מבחינת Value for money. היישון כאן קצר יותר (כחצי שנה בחביות עץ אלון גדולות) והוא עדין בטעמי פירות אדומים ופחות תופס את הפה כמו קודמו. יופי של יין, שגם מוצע באחלה מחיר; 79 ש”ח ב׳מבחר משקאות׳:

קטגוריות
כתבות

אחריות תאגידית ביקבי הארץ

אחריות חברתית ביקבי הארץ

התקופה האחרונה גורמת לקצת יאוש אצלי ואצל רבים מחבריי, קיטוב ויכוחים ופערים בחברה הישראלית. אז החלטתי שצריך להסתכל על הטוב, ולקבל השראה מיקבים שעושים טוב. 
 מה זאת  אומרת יקב שעושה טוב? יקב עם אחראיות לחברה, לסביבה ולכל מי שהוא בא איתו במגע.

לפני שיצאתי לכתוב ולדבר על אחריות חברתית בתחום היין, היה לי ברור שצריך לצרף לכתבה כזו מומחית בתחום, ואני בחרתי בליאור מנצור. ליאור היא יועצת שיווק אחראי ואחריות תאגידית, יזמת, מרצה ומנחת סדנאות מבוקשת בתחום, ויש מאחוריה קהילה של אנשים שרוצים לעשות שינויים חברתיים סביבתיים באקוסיסטם הישראלי. כמה מילים  על אחריות חברתית וקיימות: 
מדובר בהבנה שכל ארגון ,במקרה שלנו יקב, מחוייב להטיב עם עובדיו, לקוחותיו והסביבה.  לפי ליאור ניתן לעשות זאת תוך שמירה על הרווחים ואף להגדיל אותם כפי שהוכיחו לנו מספר יקבים מובלים בתחום שביקרנו בהם.

יקב טוליפ - מוביל בתחום העסקת עובדים עם מגבלות וצרכים מיוחדים

ביקב קיבלו אותנו רועי יצחקי מייסד ומנכ”ל יקב טוליפ, ולוטן ויסמן מנהלת השיווק, היקב הוקדם בשנת 2003  בכפר תקווה ולא במקרה, אלא הכל היה פרי תכנונו של רועי.  ההורים של רועי לא היו חובבי יין תמיד, רק לאחר ביקור במסעדה אירופאית בה הזמין האבא  בירה ו”ננזף” ע”י הסומליה שהזמין לו יין במקום. משם התחיל סיפור האהבה המשפחתי ביין  שעבר לרועי, רועי השתחרר משירות הקבע והחליט בגיל 25 להקים יקב. מקום מגוריו היה  בטבעון ושהיה צריך לבחור מיקום ליקב היה לו ברור שיעשה זאת בכפר תקווה.

קצת על כפר תקווה:

בשנות ה-40 הוקם קיבוץ גבעות זייד, אך בשל בעיות רבות ננטש ונסגר בשנת 1958, בשנת 1964 ד”ר זיגפריד הירש ביקר בחורבות המקום  והחליט שבו יהיה פתרון לאנשים בעלי מוגבלות  שרוצים לקיים אורך חיים רגיל ככול האפשר, (עד אז הפתרון היה אישפוז במוסדות) וכך הקים בו כפר חינוכי עבור אנשים בעלי מוגבלות. כיום  מתגוררים בכפר כ-220 דיירים או כפי שרועי אוהב לכנותם – חברים. הדיור מותאם לצרכיהם ומספק להם תעסוקה, חוגים  ופעילויות העשרה רבות.

ההתחלה

כשרועי החליט להקים את היקב, היה לו ברור שמעבר לאיכות, חשוב כי העסק יהיה חברתי. בשל קרבתו הגאוגרפית לכפר תקווה והכרותו עם הפעילות המבורכת של הכפר, רועי נפגש עם מנכ”ל הכפר שנתן את ברכתו וסיפק לרועי חדרון קטן בישוב ושלושה עובדים מהכפר. רועי, שמעולם לא עסק ביין, החליט לשכור שירותי ייעוץ ממומחה מתחם היין, ד”ר ארקדי פפיקיא, ווכך הוקם יקב טוליפ.  בבציר הראשון בשנת 2003 היו 7,000 בקבוקים ומשנה לשנה הכמות גדלה עד לכמות שיא בשנת 2011 של 300,000 בקבוקים.

רועי כיום
רועי כיום
טליפ בציר ראשון
רועי בבציר הראשן 2003

ההצלחה, המיתוג והעתיד

כיום יקב טוליפ הוא אחד מהיקבים המוערכים בארץ, היינות שלו זוכים בתחריות בארץ ובעולם, יין הדגל שלו “בלאק טוליפ” זכה בציון 95 במגזין דקנטר הנחשב. כ-100,000 בקבוקים מיוצאים לחו”ל מידי שנה, ולא רק לקהילות יהודיות אלא לכלל העולם מתוך אמונה של ייצוג ישראל כמעצמה בתחום היין והצגת צדדים יפים ואחרים של ישראל.  אם בהתחלה היה היקב העסיק שלושה חברים ויועץ, כיום ליקב יש כ-40 עובדים חברי כפר תקווה ועוד 30 עובדים “חיצונים”.
כשמדברים עם אנשי היקב מבינים שלא מדובר במס שפתים אלא יש אמונה אמתית בתהליך  ובניהול עסק מצליח בעל תוצר איכותי תוך שמירה על  קפיטליזם קשוב (עוד מושג שלמדתי מהם), והכוונה היא להתמקד בעסק רווחי, יעיל ומוקפד אך גם בעל יעוד, ערכים ורצון שכול מי שמסביבת העסק ירוויח: עובדים, מנהלים, לקוחות וספקים. הדבר בא לידי ביטוי גם בתקופת הקורונה :היקב שמר על ערכים אלו ותמך בכל הספקים שלו במידה ונקלעו לקשיים. בנוסף לכל אלו היקב מוביל עוד פרויקטים חברתיים: שיתוף פעולה עם עמותת שלווה, סדרת  יין במסגרת Make A wish, ש-50% ממכירות היין הוקדשו להגשמת משאלות לילדים במחלות מסכנות חיים, פרוייקט “לא שמים תווית” (הבנה שתוויות יש לשים על יין ולא על אנשים).

כיום ליקב טוליפ יש דילמה שהיא מבורכת בעייני והיא  כיצד למתג את עצמו, האם זה כיקב איכותי בוטיקי בעל יינות מעולים  או האם למתג את עצמו כחלוץ בעשיה החברתית והעסקה המגוונת,  שני הדברים נכונים ובעולם מתוקן גם הולכים ביחד.

 לציניקנים שבנינו  אני מזמין אתכם פשוט להגיע ליקב, לדבר עם האנשים והחברים, לטעום יין איכותי ולהבין שישנם אנשים שבזכות היקב יש להם מקום עבודה שהוא הרבה יותר ממקום עבודה אלא מסגרת חברתית, יעוד וסיבה לקום בבוקר. אחרי ביקור פה מבטיח לכם לצאת קצת יותר “טוליפים” לעולם.”

בציר משותף
החברים מכפר תקווה

בכל זאת אנחנו אתר יין ...

לא לשכוח בסוף אנחנו אתר יין אז עשינו קצת טעימות: 
🍷 נט סוביניון בלאן 2019  – הענבים שהגיעו מכרם פלאטו בן 35 שנה הממוקם בדלתון הותססו בשתי טמפרטורות שונות על מנת להשיג מורכבות ורבדים שונים של הפרי. אך השינוי המדהים ביותר ביין הוא דווקא  ברשתות ההצללה  שיש מעל הגפנים, כך  הם לא מפסיקים את תהליך הפוטוסינתזה שלהם בעומסי החום אלא עושים זאת במשך כלל שעות האור. התוצר הוא יין בעל צבע קש בהיר וארומות פרותיות של אשכולית/פומלה/אננס/ליים  בעל עשבוניות רעננה וחומציות קלילה לא מוגזמת. יין רענן ופריך מאוד הפתיע אותי לטובה. מחיר לצרכן 109 שקלים.

🍷 מאיה מארה  אדום 2018  -יקב מאיה הוא יקב בת של יקב טוליפ והוא מביא לידי ביטוי את הזנים הים תיכונים  ופירוש שמו הוא Mediterranean Approach Israeli Art. את הלוגו הוא של הסירה ניתן לראות בכל בקבוק וגם מקועקע על ידו של רועי, באותה סירה העבירו את הגפנים באיזור הים התיכון וכמובן בארץ.  על היין לא רשום זכר לענבים מתוך גישה שלעתים אנו שוללים בגלל הזנים הים תיכונים שמותגו לא נכון לאורך השנים, אבל אלו הזנים שהכי מוצלחים לאקלים שלנו.  אני אגלה לכם שהזנים הם: קריניאן,סירה ומורבדרה. יין בעל ארומות פרי אדום בשל ומעושן (אפילו מעט ריבתי)  עם נגיעות של פלפל שחור, ושזיף בעל גוף בינוני טאנינים נעימים ורכים וסיומת ארוכה יחסית. מחיר 80 שקלים.

🍷  סירה רזרב 2018  –מיוצר מענבי סירה-100% הגדלים בכרם גלעד שבכפר יובל. היין מיושן בחביות עץ אלון במשך 18 חודשים יין מוערך בארץ ובעולם , ציון 92 ע”י מגזין ה-Wine Spectator. ציון 90 ע”י מבקר היין האמריקאי רוברט פרקר. זכייה בתחרויות בצ’כיה ובארץ, ועוד ועוד. אז למה הרעש? 
יין סירה מאוד מיוחד בנוף,  בעל גוון בורדו עמוק עם ניחוחות בולטים של פירות שחורים, מנטה קלילה, פרחים וקפה. נותן גירסה אלגנטית לסירה הישראלית בלי לוותר על הגוף, נוכחות וטעמים. מחיר לצרכן  129 שקלים.

🍷 בלאק טוליפ 2017 –  יין הדגל, מדובר ביין שזכה בציון 95 בדקנטר, לדעתי אחד מ-5 היינות הישראלים הטובים ביותר.  נבחרים רק החביות העשירות ביותר בלנד: 62% קברנה סובניון, המרלו – 22%, קברנה פרנק – 10%, ופטיט-ורדו – 6% כל אלה מאזור הרי יהודה. היין מתיישן 24 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי משובחות. ליין ארומות רבות אך מאוד ברורות: קסיס, שוקולד,קפה, שזיף, דובדבנים שחורים ואדומים, אוכמניות ושזיפים בשלים. שנת 2017 מציגה יין  מדהים שעוד יכול להתפתח ולהגיע לשיאים. מחיר לצרכן 219 שקלים.

הסיפור המקסים מאוחרי התווית:
הוחלט לעשות תחרות בין 4 עמותות חברתיות שחניכיהן ייצירו ציור שיהיה תווית לבקבוק.   בסוף זכה דוד אשכנזי, חניך באקי”ם. דוד חשב שמודבר ביין אחד אך כשהבין שמדובר בסדרה שלמה של יינות התרגש מאוד,  בעקבות זאת החליט רועי שכל עוד הוא המנכ”ל התווית של הבלאק טוליפ לא תשתנה, והיא תהיה התווית של דוד.

יקב לטם - חלוץ היקבים האורגנים

מעבר לחשיבות של קיימות מול האנשים והחברה, יש חשיבות לסביבה. להבנה שלא רק שאנחנו אורחים בכדור הארץ, ישנה חשיבות של מה אנחנו מכניסים לגופנו. אפשר להסתכל על זה בהיבט בריאותי: לצרוך מזון ללא כמיקלים וחומרים לא בריאים ואפשר להבין שענבים לעתים יגיעו לאיכות גבוהה יותר כאשר נותנים לגדול בתנאים שלהן ללא התערבות.

על היקב

בכניסה ליקב חיכו לנו יניב  קמחי מנכ”ל ומייסד היקב  וגפן שקי מנהלת מרכז מבקרים.  הדבר הראשון ששמים לב, מעבר לכלל נושא האחראיות לסביבה, הוא המרפסת המדהימה של המרכז מבקרים, לדעתי זהו הנוף היפה ביותר שקיים במרכז מבקרים בארץ, נוף ירוק גלילי עם הכינרת באופק לקינוח.  היקב  הוקם בשנת 2002 ע”י יניב קמחי ביישוב מעלה צביה וב-2009 עבר ליישוב לטם, מיקומו הנוכחי. היקב הוא  היקב האורגני הראשון בארץ וחלוץ המגמה שאליו הצטרפו עוד מספר יקבים( או סדרות מיקבים אחרים) .  יניב מאמין בשילוב  תכנים רוחניים, תהליכים אנרגטיים ביקב  תוך למידה ופעילות לפי המדע והשיטות החדשניות ביותר. כיום מייצר היקב כ 50,000 בקבוקים. הזנים בשימוש הם: קברנה סוביניון, קברנה פרנק, מרלו, שירז, נביולו, פטיט ורדו, סובניון בלאן, שרדונה וסמיון.

מה זה כרם אורגני ויין אורגני?

אז ההגדרה היבשה לחקלאות אורגנית פירושה חקלאות שלא משתמשת בתוספים חיצוניים: כימיקלים סינתטיים או חומרים מהונדסים גנטית. בכדי שנוכל לקרוא ליין אורגני, היין צריך להגיע מכרם אורגני ולעבור תהליך יצור אורגני.
כרם אורגני –  הינו כרם שלא משתמש בכימיקלם, רוב הכרמים נאצלים להשתמש בכימיקלים בשביל  דישון, ריסוס עשביה וריסוס מזיקים. בכרם אורגני הדבר לא מתקיים או שנעשה ע”י חומרים טבעיים: דישון נעשה ע”י קומפוסט טבעי בלבד, כיסוח צמחיה וכו’.
הכורמות האורגנית התפתחה באירופה במאה שנים האחרונות משום  שהובחן כי הריסוסים והדשנים הכימיים גרמו לירידה באיכות הגפנים, למחלות ולירידה משמעותית בפוריות האדמה לאורך זמן.
יין אורגני –  הענבים שמייצרים את היין חייבים להיות מכרם אורגני אך בנוסף התהליך צריך להיות גם הוא כזה,  כלומר להגביל שימוש בכימיקלים בתהליך, לדוגמא ביסולפית (SO2) שתפקידה לעכב את ההתחמצנות היין (מוגבל ל 100PPM במקום 200). כמו כן השמרים חייבים להיות מן הטבע ולא מהנדסה גנטית.

האני מאמין של יקב לטם

יקב לטם הוא היקב האורגני הראשון שמייצר יינות אורגנים,  מתוך אמונה מלאה בתהליך ובתרומה לתוצר הסופי.  כשמדברים עם עובדי היקב מבינים שזה לא רק מיתוג אלא דרך חיים שבאה לידי ביטוי בכל פעילות, לדוגמא השולחנות במרכז המבקרים נבנו מעצי החביות תוך הרצון למחזר לשמור על הסביבה, את הגפת תורמים למספר מקומות. בנוסף היקב מסווג גם כ-ביודינמי.  כלומר מעבר לעקרונות של יקב אורגני היקב לוקח בחשבון אלמנטים נוספים של  מחזורי ירח, התערבות מינימלית של האדם, והבנה שכול הסביבה החיה באיזור הכרמים  היא חלק מהמערכת ורק תורמת לה. התפוקה מיקב אורגני  קטנה יותר בכ-15%  והעלויות של הדישון והריסוס הביולוגי יקרים יותר, אך הבחירה לעשות זאת הייתה ברורה, הן בשל הרצון לקבל תוצר איכותי יותר והן בשביל לקבל  תוצר בריא תוך התחשבות מלאה בסביבה ובאדם.

לקינוח מוזיקה לענבים וליין

בנוסף לכל הדקויות של יקב אורגני וביודינמי, יניב החליט להוסיף גם את אמונתו בהעברת אנרגיות חיוביות לענב וליין, והדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא ע”י השמעת מוסיקה.  מחקרים רבים נעשו בעולם על השפעה של מוסיקה על צמחים/פירות/מים ואף יש מחקר שהוכיח השפעה של מוסיקה על המבנה הגבישי, את זה הבינו ביקב לטם והחליטו להעביר את האנרגיה שרוצים ליין בעזרת סוגי המוסיקה: מוסיקה כבדה ליינות כבדים ומוסיקה קלילה ליינות קלילים.
מזמין אותכם להגיע ליקב , ולשמוע מוסיקה ביחד עם היין במרפסת בעלת הנוף היפה בצפון.

בכל זאת אנחנו אתר יין ...

🍷 Allegro אלגרו 2018  –  בלנד המורכב משלושה זני ענבים: 70% קברנה סובניון, 20% קברנה פרנק, 10% נביולו. יין בעל גוף בינוני, ארומות של דובדבנים פטל ותות שדה , עם טאנינים בועטים.  היין בעל  נוכחות בפה אך שומר על אופי פירותי. מחיר לצרכן 75 שקלים.

🍷 SONORE שיראז 2018  – הדבר הראשון שמבחינים ביין הוא הצבע העמוק של היין, קשה להעביר בתמונה את הברק שיש ליין  צבע סגול כהה, באף ניתן להבחין בפירות  יער ופלפל שחור טאנינים רכים ונעימים, גוף בינוני-מלא, מחיר לצרכן 105 שקלים.

🍷 Nebbiolo נובילו 2019  – לא הרבה עושים נובילו בארץ (אפשר לספור על יד אחד) אבל אתחיל ואגיד שזה  הטוב  מבין כולם. צבע אדום בהיר בעל ברק,  איך שמקרבים את הכוס לאף מריחים תותים טריים ורעננים עם דובדבן אדום בשדה, לאחר פתיחת היין אפשר אפילו להרגיש פרחים וטבק. בפה, לא מרגישים את הטאנינים אלא טועמים גוף קל ,  סיומת ארוכה ומתפתחת. מחיר לצרכן 100 שקלים.

לסיכום

אין ספק שאחרי יום כזה אני יוצא הרבה יותר אופטימי. פגשנו אנשים שלקחו החלטה לנסות ולעשות טוב לחברה ולסביבה. הם הצליחו לעשות זאת תוך עשיית יין איכותי  מדוקדק וטעים, ללא כל התפשרות על התוצר הסופי.

יש לציין שזו מגמה שמתחזקת וניתן לראות עוד ועוד יקבים שמצטרפים: יקב כישור שמעסיק אנשים בעלי מוגבלות מכפר כישורית,  יקב סומק שמעביר סיורים לקשישים ללא עלות, יקב נאות סמדר שהוא יקב אורגני, קבוצת יקבים שהתחייבה לפעול לפי תו תקן “יין נטו” (הקטנת השימוש בתוספים)  שיזם רמי נעמן בעלי יקב נעמן, ועוד דוגמאות רבות שלא יכולנו לסקר בכתבה אחת.

אני מעל גיל 18

כי בכל זאת יש חוק

אני מעל גיל 18

כי בכל זאת יש חוק

preloader