החלק האירוני בפרק של טעימת יין הוא  שחוש הטעם הוא הכי פחות חשוב. לעומת אינספור תרכובות ארומטיות שאנחנו יכולים להריח, בלוטות הטעם מזהות 4 טעמים בלבד. הלשון, השפתיים והחך מבחינים במתוק, מלוח, חמוץ ומר. יש ללגום מהיין ולטעום ממנו בלגימה מדודה, לא גדולה. יש “ללעוס” את היין, לגלגלו בפה ולתת לו להחליק לאט לאט על הלשון, כשהוא מלטף את כיסיי הלחיים ואת החיך ונוגע בכל עצבי הטעם שמפוזרים בכל הפה. קצות הלשון יבחינו במתיקות, השוליים הקרובים לשפתיים במליחות ואילו השוליים הרחוקים יבחינו בחמיצות. האזור האחורי הקרוב לבליעה יבחין במרירות. לנסות אחרי הבליעה לקחת נשימה גדולה מהפה ולהוציא מהאף, לנסות להבין האם הטעמים משקפים את הארומות?  בנוסף נסו לחשוב על:

מתיקות – על ידי שימוש בקדמת הלשון בלגימות הראשונות, שם נמצאות בלוטות הטעם שמוסגלות לחוש במתיקות, גם רמת החומציות של היין משפיעה על המתיקות – יינות חומציים יותר ירגישו לנו פחות מתוקים מאשר יינות פחות חומציים, אפילו אם רמת הסוכר בהם דומה.

חומציות – חומציות משחקת תפקיד חשוב בקביעת האופי של היין, זאת משום שיינות חומציים נוטים להרגיש יותר רעננים, והם יכולים ליצור תחושה מחוספסת בפה. את רמת החומציות ביין מודדים ביחידות המסומנות Ph, ורוב היינות נעים בין 3 ל- 4 Ph. יינות בעלי רמת חומציות נמוכה נוטים להרגיש חלקים יותר ומחוספסים פחות. יינות ברמת חומציות נמוכה במיוחד עשויים להרגיש שטוחים או מעט דלים לפעמים.

אלכוהוליות – רמת האלכוהוליות יכולה להעיד על רמת הבשלות של הענבים וחוזק היין. רמת האלכוהול ביין לרוב תנוע בין 7% ל- 16%. מאחר וזה הסוכר שתוסס והופך לאלכוהול, ככל שרמת האלכוהול ביין גבוהה יותר, כך היין יהיה יבש יותר, ומתוק פחות. יינות עם פחות אלכוהול לרוב יכילו יותר מתיקות טבעית פירותית. נסו לטעום יינות בעלי רמות אלכוהול שונות כדי לראות אילו אתם נוטים לאהוב יותר. התחושה שנרגיש אלכוהול רב  הנה חום בגרון.

גוף – נסו להרגיש אם היין מרגיש רזה או שמן כשהוא נמצא בחלל הפה , כמה נפח היין תופס,  האם הוא מזכיר במרקם חלב דל שומן או חלב עתיר בשומן? לרוב מדברים על גוף היין במונחים של גוף קל, בינוני או מלא.

עפיצות –  עפיצות היא תחושת יובש בפה, שאנו חשים כשאנחנו אוכלים בננה בוסרית או אם מישהו רוצה לנסות ואין לו בננה אז לשים תיון של תה על הלשון (עדיף לא תה ירוק), שימו לב להרגשה היבשה בפה, תעבירו לשון על השיניים, הן ירגישו חלקות יותר מבד”כ, העפיצות מגיעה מהטאנין, שהוא תרכובת כימית הנמצאת בקליפה של הענב או הגיעה מהחבית (אם יין התיישן בחביות עץ אלון). הטאנין הוא החומר המשמר ביין, חומר נוגד חימצון, וגם חומר לוכד חלבונים. בטעימת יין, החלבונים המצויים ברוק שבחלל הפה חוברים לטאנין, ונבלעים בעת הטעימה. למעשה, הפה מתרוקן מרוק ומתייבש. ריכוז הטאנין ביין הוא שישפיע על יובש הפה. עם הזמן, הטאנינים שוקעים, לכן יין בוגר פחות עפיץ מאשר יין צעיר, שבו הטאנין עדיין ביחידות נפרדות.

סיומת–   הסיומת של יין מתייחסת לתחושות בפה לאחר שבולעים את כל היין שבפה. יין בדרך כלל משאיר סיומת שיכולה להיות במגוון ארומות: מתוק, חמוץ, מריר, מעושן, או שילוב כלשהו בין חלקם.  ביינות משובחים הסיומת הארוכה והטעימה בפה מעניקה להם תוספת בניקוד רמת איכותם