פגמים ותקלות ביין
למה זה קורה?
אין ספק שזהו מצב מאוד מתסכל, משקיעים ביין, פותחים ופתאום משהו לא מסתדר לנו,
יכולות להיות הרבה מאוד סיבות לפגמים ביין חלק מהן קשורות בטעויות של היינן לדוגמה לכלוך וחיטוי לא תקין, וחלק קשורות בתנאים שאין ליינן שליטה עליהם – פגמים בפקקים, בחביות או במכלים עצמם. חלק מהפגמים הם כאלה שאי אפשר לקבל אותם, והם נחשבים לכאלה שפוסלים את היין, וחלק הם כאלה שמתקבלים על הדעת, בצורה כזאת או אחרת, ואפילו מוסיפים משהו ליין .
נפרט פה על מגוון התקלות ביין, החלק הראשון ישנם תקלות בהן אין לשתות את היין ובחלק התחתון ישנם שלושה מקרים בהם אפשר לשתות את היין.
יין משועם - TCA
רמות גבוהות של תרכובת בשם - Trichloroanisole (TCA) מזהם כימי שמצא את דרכו לבקבוק בייצור, בדרך כלל מגיע מהפקק שעם ובכך שם שמו באנגלית - "קורקי"(במקרים נדירים יכול להימצא בחביות עץ אלון). גורם ליין להריח כמו עובש, עיתון רטוב/כלב רטוב או טחב היין יהיה שטוח לגמרי וחסר ארומות, במקרה הזה יש לזרוק את היין ולא לשתות אותו.
חלקי פקק צפים ביין לא הופכים אותו למשועם ואינם סיבה להחזיר את הבקבוק במקרה כזה אפשר לסנן ושתות
נזקי חום או שמש
כאשר בקבוק יושב בחום יותר מדי זמן, היין בפנים "יתבשל" ויתחיל לטעום כמו סוכר שרוף ופירות מבושלים. חום יכול גם לפגוע בטעמי היין ולגרום לחמצון וזירוז תהליכים.
יש גם נזקים של חשיפה לאור – UV יין לבן יותר רגיש אך גם אדום יכול להיפגע התוצאה הסופית תיהיה זהה ולכן יש לשמור יין ללא מגע שמש גם עם לא מתחמם.
רמות גופרית גבוהה
את הגופרית מוספים במעט בכדי לייצב את היין, אם זה מוגבר הדבר הורס את היין. יינות עשירים בגופרית יריחו כמו ביצה, בואש או גפרורים. הריחות מקורם בחומר שנקרא ביסולפיט, שמשמש לחיטוי של חביות ומיכלים, לעצירת תסיסות ולשימור היין אחרי שבוקבק. הריח איננו מזיק לבריאות. ניתן לחדרר את היין, לנער אותו או לערסל אותו בכוס, או פשוט להניח לו לחצי שעה, פתוח, ללא הפקק. לרוב, הביסולפיט תתחמצן והארומות יעלמו. אם הריח חזק מאוד ולא נעלם אחרי חצי שעה בבקבוק אין טעם לסבול ולשתות.
דיאצטיל
אם יינן משתמש בתסיסה מלולקטית (הוספת חיידקים ליין בכדי להתחיל את התסיסה), יתכן כי ליין יש עודף של חומר כימי הנקרא דיאצטיל. זה גורם לו לטעום חזק של חמאה הדבר תקין עד למצב הריח מזכיר חמאה מקולקלת ואז יש לזרוק. לרוב תמצאו זאת שרדונה מקליפורניה.
חמצון
הדבר נגרם כתוצאה מדליפת חמצן רבה מדי לבקבוק, וכתוצאה מכך יין בצבע חום-כתום, וטעם חומץ/קרמל, יינות לבנים רגישים הרבה יותר לחמצון מאשר אדומים, מכיוון שרמות הטאנין הגבוהות של האדומים פועלות כחוצץ. אם הבחנתם. אם פתחתם בקבוק חדש ויש ריח חומץ – ברוב המקרים זאת סיבה להחזרה, היין לא יהיה טעים הוא יהיה בטעם חומץ אך לא מסוכן לשתיה.
תסיסה משנית
אם ליין יש בועות כשאסור לו, זה אומר שהוא תסס בטעות בפעם השנייה בבקבוק, בשמפניה זה מבורך וחלק מתהליך הייצור אך במידה והיין לא אמור לעשות זאת יש להחזירו.
ברט
ברט הוא קיצור של Brettanomyces (ברטנומייצס) סוג של שמרי בר מאוד ריחנים. יינות בראטי מריחים כמו אורוות סוסים, אוכף מיוזע, פלסטר או "סוס". אפילו בכמויות נמוכות מאוד, ברט מעניק לרוב ליין טעם מתכתי בגימור. זה יכול להוסיף מרכיב מלוכלך ליין כשהוא מאוזן. עם זאת, חלק מהאנשים לא יכולים לסבול ריח זה.
ומה אפשר לשתות?
לעתים ישנם מקרים שתהליך הייצור לא מתרחש כפי שציפנו אבל אפשר לשתות אותו ואין כלל בעיה
יין עכור ובעל משקעים
כיום, יותר ויותר ייננים נמנעים מלסנן את יינות שלהם, לעיתים מבצעים סינון גס ולעיתים לא מצבעים כלל. . העדר סינון יכול לגרום ליין להראות מעט עכור, או שיהיו בו משקעים. זה אולי לא חינני במיוחד, אבל איננו פגם.
בנוסף לעיתים לאחר יישנון ארוך יכול להייוצר משקע, שוב אין כלל בעיה עם היין וניתן לשתות , אם הדבר מפריע יש לסנן.
פקק מתפורר
הדבר מאוד מעצבן ויכול לגרום בגלל בעיות בפקק או חוסר תרגול בפתיחה, אך אינו מהווה תקלה (בתנאי שאין ריח כלב רטוב מלווה), יש לסנן את היין ולשתות.
במידה ופותחים יין מייתשן יש לצפות להתפוררות הפקק ואף יש פותחן יעודי לכך.
גבישים לבנים
חומצה טרטרית, אם אתם חייבים את המונח המקצועי, הגבישים מופיעים לאחר קירור או אחסון ממושך של היין. מקורם יכול להיות בכך שהיינן לא סינן את היין , אבל הם לא משפיעים על הטעם. אם לא יפה המראה בעיניכם, עיצמו את העיינים ותשתו. בכל מקרה, אל תנסו לסנן את היין או להתחיל להעביר אותו מכוס לכוס. לכל היותר, ותרו ה"שלוק" האחרון. כמובן שאין מה להחזיר את הבקבוק.
אהבתם?
שתפו עם חברים
Facebook
Email
WhatsApp
פוסטים קשורים:
נושא קודם:
נושא הבא:
