נתי נעים

יוון אימפריה של יין

אנחנו נמצאים בשלבים מתקדמים של עוד סגר ועוד גל ולא נותר לנו אלא לחלום על החופשה הבאה, ולהיזכר במקומות היפים שהיינו בהם. יוון היא היעד האולטימטיבי לחופשה: המרחק, המחיר והחום של המקומיים. לרוב כשמפנטזים על יוון אנו חושבים על חופים, שמש, אוזו וגירוס, אבל יוון מעל לכל היא אימפריה של יין. היא בין המדינות הראשונות באירופה שהפיקה יין בכמויות מסחריות, שילמה ביין ללוחמים בצבא, במיתולוגיה היוונית יש את דיוניסוס, אל היין, והיוונים היו הראשונים לחגוג את פסטיבל היין באנת’סטריה (מהמאה 5 לפנה”ס) עוד לפני שהצרפתים חשבו על חגיגות הבוז’ולה.

את תור הזהב היווני ביוון קטע שלטון עות’מאני מוסלמי (שכאמור אוסר על עשיית יין או משקאות אלכוהולים), מלחמות עולם ושפל כלכלי. עברו מספר שנים ואז הגיעו שנות ה-80 והיוונים התפנו להחיות מחדש את תחום היין ולהחזיר את מקומם כמעצמת יין. זאת הייתה פריחה שהחלה מהאנשים בשטח ואיתם ייננים וכורמים שחזרו ליוון לאחר לימודי יין באירופה והחליטו להקים יקבים ולהתמקצע בזנים מקומיים.

דוגמא לסיפור מייצג, הוא סיפורו של אנג’ליס גרובסיליו (Vangelis Gerovassiliou), שהתמחה בבורדו והחליט לחזור לפתוח יקב משלו ביוון: Ktima Gerovassiliou (פירוש המילה קטימה ביוונית היא חווה/נכס מה שאנחנו יכולים להקביל ל”אסטייט” Estate). מעבר לזנים הצרפתים המוכרים שגדלים בשטחו, החליט אנג’ליס להחיות ולהציל זן מקומי בשם מלאגוזיה. ממצב שכמעט נכחד ונעלם, הוא נשתל באזורים רבים בצפון יוון וכיום ישנם עשרות יקבים מפיקים מהזן יין. בזכות עבודתו ניתן לו הכינוי “אבי המלאגוזיה”.

הסיפור של אנג’ליס מייצג עשרות ייננים מוכשרים שחזרו ופעלו ביוון. הממשלה היוונית לא נשארה אדישה לפריחה זו והחלה להפעיל אסטרטגיה שיווקית ב-15 השנים האחרונות, בה היא מעסיקה מומחי יין שמסתובבים בעולם (בדגש על אירופה ומזרח אסיה) אשר מקדמים את היין היווני. סדנאות בצרפת, טעימות למסעדות באיטליה והדרכות בסינגפור, כל זה במימון מלא של הממשלה שמבינה שדרך היין אפשר לקדם את התיירות וכלכלת יוון.

הזנים היוונים הם המנוע בהצלחה והתחייה מחדש של היין היווני. ההימור לחדש זנים מקומיים ופחות מוכרים נבע מרצון לבידול מצד אחד אך גם מההבנה שיהיה קשה להתחרות במרלו צרפתי וסנג’ובזה איטלקי, אך את זני האסרטיקו, מלאגוזיה ושינומאברו אף אחד לא יודע לעשות כמו היוונים, ולכן הוחלט שאלו היינות שצריכים לעמוד בקדמת הבמה. אז מי הם אותם זנים? יש כ-80 זנים יווניים, נתמקד בבולטים בהם.

אדומים
אגיורגיטיקו (Aghiorghitiko)
אחד הזנים הנפוצים והעתיקים ביוון, שזור במיתולוגיה היוונית ואף מכונה בה “דמו של הרקולס”. אני מכתיר אותו גם כאדום שקל ביותר לאהוב, בניגוד לחבריו האדומים מיוון, כיוון שהוא נעים, עדין וקטיפתי (נראה שאלו תכונות שלא קל למצוא בזנים אדומים מיוון). אגיורגיטיקו לרוב יעשה כיין זני או בבלנד בשילוב עם קברנה סוביניון.

שינומברו (Xynomavro) )
לעיתים המקומיים יבטאו אותו כ-קסינומברו. תרגום השם הוא חומצי ושחור וזה בדיוק הדרך לתארו. ברגע ששותים אותו זאת חוויה אחרת. מצד אחד היין חומצי מאוד ,מה שמגביר נוזלים בפה אך מנגד הוא מאוד טאניני, עם תחושת עפיצות גדולה שגורמת ליובש בחלק העליון של החך. את השילוב קשה להסביר במילים , פשוט צריך לנסות בכדי להבין. לא כולם מתחברים אבל מי שכן עלול להתמכר. אלו יינות שיכולים להתיישן שנים רבות.

לבנים:
אסרטיקו (Assyrtiko)
הכוכב של סנטוריני, גדל בצורה הייחודית שלו “קאלורה” הגפן מלופף סביב עצמו בכדי לשמור על הפרי מרוחות וחום. הזן מייצר יינות מינרליים, יבשים, עם חומציות גובהה וארומות של מלח, לימון, דבש ופירות טרופים. ניסו לגדלו מחוץ לסנטוריני אך זה לא צלח. ישנם יקבים שמיישנים את היין בחבית ונותנים לו רובד נוסף.

מלאגוזיה (Malagouzia )
כאמור זן שכמעט נעלם וחזר בזכות כורמים אידאולוגים, מייצר יינות ארומטיים קלילים, עם נגיעות של פרחים ופירות טרופים. מאוד קל לאהוב ומאוד נעים לשתייה. מתאים בדיוק לקהל הישראלי בקיץ.

מסקופרילו (Moschofilero)
זן מקומי מאזור נמאה ואם נרצה לדייק יש עדויות שהחל מהעיר מנטינה. הענבים יוצרים יין לבן ארומטי ועשיר, בעל חומציות גבוהה. היינות בעלי אחוז אלכוהול נמוך וגוף קל דבר שלעיתים גורם לסיוג שגוי כ”דלים”, אך הענב מייצר יינות נעימים שלא מחייבים אוכל לצידו.

טיול יקבים ביוון מומלץ בחום. ביקבים תזכו לאירוח נפלא, בשפה האנגלית. תכירו אנשים חמים שישמחו לתת לכם לטעום את היין והאוכל המקומי. ישנם שלושה אזורים עיקריים לטיול: בצפון נאוסה ,בדרום נמאיה, והאי המומלץ סנטוריני. בכדי להגיע לנאוסה יש לנחות בסלוניקי ואז לנסוע כשעה לכיוון צפון מערב, היקבים המומלצים באיזור: אלפא, קיר-יאני ובוטארי. מי שרוצה להגיע לאיזור הדרומי נמאיה צריך לנחות באתונה ולנסוע מערבה כשעה וחצי היקבים המומלצים באזור: באריקרטריס, אנדרו וסמאלי. האיזור האחרון הוא האי סנטוריני שכולל עשרות יקבים באי קטן, המובילים: ארגירוס, סיגליס, סנטו,גאיה ובוטרי. באי בעיקר מתמקדים ביינות לבנים איכותיים ומיוחדים כאלו שיתאימו למאכלי הים מהאי והשקיעות עוצרות הנשימה.

היום כבר לא חובה לטוס בכדי לטעום יין יווני. מספר יבואנים אשר מייבאים לארץ מספר רב של מותגים, הנה כמה מהבולטים:

יקב אלפא – מלאגוזיה
הכרמים מאזור מקדוניה,100% מלאגוזיה, תסס במיכלי נירוסטה על השמרים. צבע זהב כובש, באף הדרים, פירות טרופים ומלון. יין ארומטי, חומצי ונעים בעל סיומת ארוכה. מתאים לימים חמימים בארץ. מחיר 80 שקלים, נותן תמורה מדהימה למחיר, זן שחייב לנסות.

ארגירוס – אטלנטיס לבן
בלנד לבן של אסרטיקו, את’ירי ואיידאני (כולם זנים מקומיים מסנטוריני), זהו יין הכניסה של היקב ויכול לתת מושג של התנהגות הלבנים של בסנטוריני בלי לקרוע את הכיס. מאוד מרענן ונותן את הנגיעות של מינרליות, מלח וליים, בעל גוף קל. מחיר 85 שקלים היין הנפוץ במלונות בסנטורני ולא סתם, מאוזן מרענן ופשוט טעים.

ארגירוס – קווה מונסיניורי 2020
עוד יין מהיקב המעוטר מסנטורני והפעם מדובר באסרטיקו למתקדמים, כרם ותיק בן מעל ל-100 שנים של אסרטיקו. חלק מהענבים מותססים בנירוסטה וחלק בחבית עץ אלון. יין מורכב ואלגנטי שיכול להתיישן. באף הדרים, ליים, מלח ודבש. יין מינרלי, בעל גוף בינוני. מחיר 200 שקלים, למי שרוצה להבין לאילו שיאים הענב יכול להגיע.

קיר יאני- הטרקטור הכחול 2021
יקב קיר יאני הוא אחד היקבים האהובים עלי מיוון, היקב יושב בצפון יוון ומייצר מגוון יינות מדהים. ביקרתי בו לפני כחצי שנה וזאת הייתה חוויה נפלאה. כשחזרתי ארצה, חיפשתי היכן ניתן לרכוש את יינות היקב בארץ. גילתי שרק חלק קטן מיינות היקב מיובא. אחד מהם הוא הטרקטור הכחול, מחווה לטרקטור ששירת את הכורמים הראשונים של היקב, ואף מוצב בסמוך למרכז המבקרים. מדובר בבלנד של אסרטיקו עם שרדונה וויוניה שתססו ביחד במכליי נירוסטה. מחיר 75 שקלים, חומצי ומרענן, ארומטי במדיה, גוף קליל ואלכוהול לא מורגש, מומלץ בחום.

טסנטאלי רטסינה
יין מפורסם ביוון בעל סגנון עשיה ייחודי: רטסינה, זהו יין לבן מסורתי שמוסיפים לו שרף אורנים לתהליך התסיסה ומסננים אותו בסיומה. ענבי סבאטיאנו מגיעים מאזור חילקידיקי, בו בין החופים היפים ביוון. ליין צבע זהב וארומות מורגשת של אורן, בנוסף לפירות טרופים ועשבי תיבול. הטעם מריר ומטובל, מאוד שונה ומיוחד אי אפשר להישאר אדישים אליו או שאוהבים או שלא. מחיר 35 שקלים, שווה לנסות פעם אחת בחיים.

אלפא אקסיה
בלנד של 50% שינומברו, 50% סירה, והייתי ממליץ להתחיל ממנו לפי שמנסים שינאברו זני. הסירה מעט מעדנת ומאזנת את היין. התיישן 12 חודשים בחבית. צבע אדום נועז, ארומות עשירות של פרי שחור. יין שנפתח לאט, לכן מומלץ לפתוח ולתת לו לנשום טרם השתיה. באף וניל, פלפל שחור, ליקריץ’ ושזיף. חומצה מורגשת, סיומת ארוכה. מחיר 85 שקלים, כניסה מתונה ונעימה לעולם האדומים היוונים. רוברט פרקר נתן לו ציון 88.

סמלי אסטייט נמאה רזרב
יין זני של 100% אג’יורג’יטיקו, מקור הענבים בכרמים מאזור נאמה, לאחר תסיסה נשמר 12 חודשים בחבית. צבעו של היין אדום עמוק בעל ארומות של פרי אדום ותבלינים. יין צעיר מאוזן ובעל אופי מחוספס, ניתן ליישון וצריך זמן לנשום לפני פתיחה. מחיר: 70 שקל. לחובבי היינות האדומים הפחות כבדים, שמחפשים חוויה כפרית

אהבתם? שתפו עם עוד חברים:

נתי נעים

יוון אימפריה של יין

עוד כתבות

יקבי ערד – צוף ומדבר

לכבוד ראש השנה – ארומת תפוח ודבש ביין

טעימה ירוקה – יבוא שקד

קצת עלינו

עקבו אחרינו

הצטרפו למועדון לקוחות

נתי נעים

יוון אימפריה של יין

עוד כתבות

יקבי ערד – צוף ומדבר

לכבוד ראש השנה – ארומת תפוח ודבש ביין

טעימה ירוקה – יבוא שקד

לשתף

קצת עלינו

עקבו אחרינו

הצטרפו למועדון לקוחות