ביקור ביקב יפו

🍷 הומאז’, רוסאן 2019  – בתור מי שהרבה שנים הגדירה את עצמה כאחד שלא אוהבת יין לבן, הרוסאן באופן כללי היה עבורי הפתעה מקסימה, והרוסאן של יפו עוד הרבה יותר. מתיקות וחמיצות מורגשות ומאוזנות, טעמי פרי וסיומת של עוד.

🍷הסובאז’, ,WHITE 2019 שרדונה-ויונייה, – הלבן החדש (יחסית) של היקב. שרדונה עם טוויסט מרתק של הויונייה, שהופך את היין ליותר יבש ו”עצי”, אפילו שהוא לא ראה חבית בכלל. מאוד מעניין ומומלץ לטעימה.

🍷 הומאז’ שרדונה 2019  – כשהתחלתי את מסעי בעולם היין היין הלבן היחיד שהסכמתי לשתות היה שרדונה. אחרי הכל, לא בכדי אומרים על שרדונה שהוא היין האדום הכי לבן שיש. השרדונה של יקב יפו נהדר בעיניי ומי שאוהב את הזן – חייב שיהיה לו ארגז כזה בבית. שילוב של טעמי אגס, מלון ופרי הדר, עם עם רמזים לווניל ועץ אלון למרות שהיין לא עבר יישון בחבית כלל – וזה מה שאני אישית אוהבת במיוחד.

🍷 סובאז’, קריניאן 2018 – אישית פחות מתחברת לזן כשהוא “נקי”, אבל גם ממנו יקב יפו יודע לעשות את המירב והמיטב. יין אדום קליל ונהדר לימים חמים שכאלה.

🍷 הומאז’, סירה 2018 – מי שאוהב יין עם חמיצות מורגשת ומודגשת – זה בדיוק היין עבורו. בן זוגי פחות התחבר, אבל אני מצאתי את עצמי נהנית ממנו מאוד. טעם מפולפל משהו, עם סיומת ארוכה.

🍷 הומאז’, מרלו-שיראז 2016 – יין מאוזן באופן מדהים. תוספת המרלו איזנה לגמרי את החמיצות של הסירה, והתוצאה היא יין משובח ומופלא, שהולך נהדר גם עם גבינות;))  קשות, כחולות בעיקר אבל ממש לא רק, וגם עם בשר. לא סתם לקחתי איתי אחד כזה הביתה.