לפני שיצאתי לכתוב ולדבר על אחריות חברתית בתחום היין, היה לי ברור שצריך לצרף לכתבה כזו מומחית בתחום, ואני בחרתי בליאור מנצור. ליאור היא יועצת שיווק אחראי ואחריות תאגידית, יזמת, מרצה ומנחת סדנאות מבוקשת בתחום, ויש מאחוריה קהילה של אנשים שרוצים לעשות שינויים חברתיים סביבתיים באקוסיסטם הישראלי. כמה מילים על אחריות חברתית וקיימות:
מדובר בהבנה שכל ארגון ,במקרה שלנו יקב, מחוייב להטיב עם עובדיו, לקוחותיו והסביבה. לפי ליאור ניתן לעשות זאת תוך שמירה על הרווחים ואף להגדיל אותם כפי שהוכיחו לנו מספר יקבים מובלים בתחום שביקרנו בהם.
ביקב קיבלו אותנו רועי יצחקי מייסד ומנכ”ל יקב טוליפ, ולוטן ויסמן מנהלת השיווק, היקב הוקדם בשנת 2003 בכפר תקווה ולא במקרה, אלא הכל היה פרי תכנונו של רועי. ההורים של רועי לא היו חובבי יין תמיד, רק לאחר ביקור במסעדה אירופאית בה הזמין האבא בירה ו”ננזף” ע”י הסומליה שהזמין לו יין במקום. משם התחיל סיפור האהבה המשפחתי ביין שעבר לרועי, רועי השתחרר משירות הקבע והחליט בגיל 25 להקים יקב. מקום מגוריו היה בטבעון ושהיה צריך לבחור מיקום ליקב היה לו ברור שיעשה זאת בכפר תקווה.
בשנות ה-40 הוקם קיבוץ גבעות זייד, אך בשל בעיות רבות ננטש ונסגר בשנת 1958, בשנת 1964 ד”ר זיגפריד הירש ביקר בחורבות המקום והחליט שבו יהיה פתרון לאנשים בעלי מוגבלות שרוצים לקיים אורך חיים רגיל ככול האפשר, (עד אז הפתרון היה אישפוז במוסדות) וכך הקים בו כפר חינוכי עבור אנשים בעלי מוגבלות. כיום מתגוררים בכפר כ-220 דיירים או כפי שרועי אוהב לכנותם – חברים. הדיור מותאם לצרכיהם ומספק להם תעסוקה, חוגים ופעילויות העשרה רבות.
כשרועי החליט להקים את היקב, היה לו ברור שמעבר לאיכות, חשוב כי העסק יהיה חברתי. בשל קרבתו הגאוגרפית לכפר תקווה והכרותו עם הפעילות המבורכת של הכפר, רועי נפגש עם מנכ”ל הכפר שנתן את ברכתו וסיפק לרועי חדרון קטן בישוב ושלושה עובדים מהכפר. רועי, שמעולם לא עסק ביין, החליט לשכור שירותי ייעוץ ממומחה מתחם היין, ד”ר ארקדי פפיקיא, ווכך הוקם יקב טוליפ. בבציר הראשון בשנת 2003 היו 7,000 בקבוקים ומשנה לשנה הכמות גדלה עד לכמות שיא בשנת 2011 של 300,000 בקבוקים.
כיום יקב טוליפ הוא אחד מהיקבים המוערכים בארץ, היינות שלו זוכים בתחריות בארץ ובעולם, יין הדגל שלו “בלאק טוליפ” זכה בציון 95 במגזין דקנטר הנחשב. כ-100,000 בקבוקים מיוצאים לחו”ל מידי שנה, ולא רק לקהילות יהודיות אלא לכלל העולם מתוך אמונה של ייצוג ישראל כמעצמה בתחום היין והצגת צדדים יפים ואחרים של ישראל. אם בהתחלה היה היקב העסיק שלושה חברים ויועץ, כיום ליקב יש כ-40 עובדים חברי כפר תקווה ועוד 30 עובדים “חיצונים”.
כשמדברים עם אנשי היקב מבינים שלא מדובר במס שפתים אלא יש אמונה אמתית בתהליך ובניהול עסק מצליח בעל תוצר איכותי תוך שמירה על קפיטליזם קשוב (עוד מושג שלמדתי מהם), והכוונה היא להתמקד בעסק רווחי, יעיל ומוקפד אך גם בעל יעוד, ערכים ורצון שכול מי שמסביבת העסק ירוויח: עובדים, מנהלים, לקוחות וספקים. הדבר בא לידי ביטוי גם בתקופת הקורונה :היקב שמר על ערכים אלו ותמך בכל הספקים שלו במידה ונקלעו לקשיים. בנוסף לכל אלו היקב מוביל עוד פרויקטים חברתיים: שיתוף פעולה עם עמותת שלווה, סדרת יין במסגרת Make A wish, ש-50% ממכירות היין הוקדשו להגשמת משאלות לילדים במחלות מסכנות חיים, פרוייקט “לא שמים תווית” (הבנה שתוויות יש לשים על יין ולא על אנשים).
כיום ליקב טוליפ יש דילמה שהיא מבורכת בעייני והיא כיצד למתג את עצמו, האם זה כיקב איכותי בוטיקי בעל יינות מעולים או האם למתג את עצמו כחלוץ בעשיה החברתית והעסקה המגוונת, שני הדברים נכונים ובעולם מתוקן גם הולכים ביחד.
לציניקנים שבנינו אני מזמין אתכם פשוט להגיע ליקב, לדבר עם האנשים והחברים, לטעום יין איכותי ולהבין שישנם אנשים שבזכות היקב יש להם מקום עבודה שהוא הרבה יותר ממקום עבודה אלא מסגרת חברתית, יעוד וסיבה לקום בבוקר. אחרי ביקור פה מבטיח לכם לצאת קצת יותר “טוליפים” לעולם.”
לא לשכוח בסוף אנחנו אתר יין אז עשינו קצת טעימות: נט סוביניון בלאן 2019 – הענבים שהגיעו מכרם פלאטו בן 35 שנה הממוקם בדלתון הותססו בשתי טמפרטורות שונות על מנת להשיג מורכבות ורבדים שונים של הפרי. אך השינוי המדהים ביותר ביין הוא דווקא ברשתות ההצללה שיש מעל הגפנים, כך הם לא מפסיקים את תהליך הפוטוסינתזה שלהם בעומסי החום אלא עושים זאת במשך כלל שעות האור. התוצר הוא יין בעל צבע קש בהיר וארומות פרותיות של אשכולית/פומלה/אננס/ליים בעל עשבוניות רעננה וחומציות קלילה לא מוגזמת. יין רענן ופריך מאוד הפתיע אותי לטובה. מחיר לצרכן 109 שקלים.
מאיה מארה אדום 2018 -יקב מאיה הוא יקב בת של יקב טוליפ והוא מביא לידי ביטוי את הזנים הים תיכונים ופירוש שמו הוא Mediterranean Approach Israeli Art. את הלוגו הוא של הסירה ניתן לראות בכל בקבוק וגם מקועקע על ידו של רועי, באותה סירה העבירו את הגפנים באיזור הים התיכון וכמובן בארץ. על היין לא רשום זכר לענבים מתוך גישה שלעתים אנו שוללים בגלל הזנים הים תיכונים שמותגו לא נכון לאורך השנים, אבל אלו הזנים שהכי מוצלחים לאקלים שלנו. אני אגלה לכם שהזנים הם: קריניאן,סירה ומורבדרה. יין בעל ארומות פרי אדום בשל ומעושן (אפילו מעט ריבתי) עם נגיעות של פלפל שחור, ושזיף בעל גוף בינוני טאנינים נעימים ורכים וסיומת ארוכה יחסית. מחיר 80 שקלים.
סירה רזרב 2018 –מיוצר מענבי סירה-100% הגדלים בכרם גלעד שבכפר יובל. היין מיושן בחביות עץ אלון במשך 18 חודשים יין מוערך בארץ ובעולם , ציון 92 ע”י מגזין ה-Wine Spectator. ציון 90 ע”י מבקר היין האמריקאי רוברט פרקר. זכייה בתחרויות בצ’כיה ובארץ, ועוד ועוד. אז למה הרעש?
יין סירה מאוד מיוחד בנוף, בעל גוון בורדו עמוק עם ניחוחות בולטים של פירות שחורים, מנטה קלילה, פרחים וקפה. נותן גירסה אלגנטית לסירה הישראלית בלי לוותר על הגוף, נוכחות וטעמים. מחיר לצרכן 129 שקלים.
בלאק טוליפ 2017 – יין הדגל, מדובר ביין שזכה בציון 95 בדקנטר, לדעתי אחד מ-5 היינות הישראלים הטובים ביותר. נבחרים רק החביות העשירות ביותר בלנד: 62% קברנה סובניון, המרלו – 22%, קברנה פרנק – 10%, ופטיט-ורדו – 6% כל אלה מאזור הרי יהודה. היין מתיישן 24 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי משובחות. ליין ארומות רבות אך מאוד ברורות: קסיס, שוקולד,קפה, שזיף, דובדבנים שחורים ואדומים, אוכמניות ושזיפים בשלים. שנת 2017 מציגה יין מדהים שעוד יכול להתפתח ולהגיע לשיאים. מחיר לצרכן 219 שקלים.
הסיפור המקסים מאוחרי התווית:
הוחלט לעשות תחרות בין 4 עמותות חברתיות שחניכיהן ייצירו ציור שיהיה תווית לבקבוק. בסוף זכה דוד אשכנזי, חניך באקי”ם. דוד חשב שמודבר ביין אחד אך כשהבין שמדובר בסדרה שלמה של יינות התרגש מאוד, בעקבות זאת החליט רועי שכל עוד הוא המנכ”ל התווית של הבלאק טוליפ לא תשתנה, והיא תהיה התווית של דוד.
מעבר לחשיבות של קיימות מול האנשים והחברה, יש חשיבות לסביבה. להבנה שלא רק שאנחנו אורחים בכדור הארץ, ישנה חשיבות של מה אנחנו מכניסים לגופנו. אפשר להסתכל על זה בהיבט בריאותי: לצרוך מזון ללא כמיקלים וחומרים לא בריאים ואפשר להבין שענבים לעתים יגיעו לאיכות גבוהה יותר כאשר נותנים לגדול בתנאים שלהן ללא התערבות.
בכניסה ליקב חיכו לנו יניב קמחי מנכ”ל ומייסד היקב וגפן שקי מנהלת מרכז מבקרים. הדבר הראשון ששמים לב, מעבר לכלל נושא האחראיות לסביבה, הוא המרפסת המדהימה של המרכז מבקרים, לדעתי זהו הנוף היפה ביותר שקיים במרכז מבקרים בארץ, נוף ירוק גלילי עם הכינרת באופק לקינוח. היקב הוקם בשנת 2002 ע”י יניב קמחי ביישוב מעלה צביה וב-2009 עבר ליישוב לטם, מיקומו הנוכחי. היקב הוא היקב האורגני הראשון בארץ וחלוץ המגמה שאליו הצטרפו עוד מספר יקבים( או סדרות מיקבים אחרים) . יניב מאמין בשילוב תכנים רוחניים, תהליכים אנרגטיים ביקב תוך למידה ופעילות לפי המדע והשיטות החדשניות ביותר. כיום מייצר היקב כ 50,000 בקבוקים. הזנים בשימוש הם: קברנה סוביניון, קברנה פרנק, מרלו, שירז, נביולו, פטיט ורדו, סובניון בלאן, שרדונה וסמיון.
אז ההגדרה היבשה לחקלאות אורגנית פירושה חקלאות שלא משתמשת בתוספים חיצוניים: כימיקלים סינתטיים או חומרים מהונדסים גנטית. בכדי שנוכל לקרוא ליין אורגני, היין צריך להגיע מכרם אורגני ולעבור תהליך יצור אורגני.
כרם אורגני – הינו כרם שלא משתמש בכימיקלם, רוב הכרמים נאצלים להשתמש בכימיקלים בשביל דישון, ריסוס עשביה וריסוס מזיקים. בכרם אורגני הדבר לא מתקיים או שנעשה ע”י חומרים טבעיים: דישון נעשה ע”י קומפוסט טבעי בלבד, כיסוח צמחיה וכו’.
הכורמות האורגנית התפתחה באירופה במאה שנים האחרונות משום שהובחן כי הריסוסים והדשנים הכימיים גרמו לירידה באיכות הגפנים, למחלות ולירידה משמעותית בפוריות האדמה לאורך זמן.
יין אורגני – הענבים שמייצרים את היין חייבים להיות מכרם אורגני אך בנוסף התהליך צריך להיות גם הוא כזה, כלומר להגביל שימוש בכימיקלים בתהליך, לדוגמא ביסולפית (SO2) שתפקידה לעכב את ההתחמצנות היין (מוגבל ל 100PPM במקום 200). כמו כן השמרים חייבים להיות מן הטבע ולא מהנדסה גנטית.
יקב לטם הוא היקב האורגני הראשון שמייצר יינות אורגנים, מתוך אמונה מלאה בתהליך ובתרומה לתוצר הסופי. כשמדברים עם עובדי היקב מבינים שזה לא רק מיתוג אלא דרך חיים שבאה לידי ביטוי בכל פעילות, לדוגמא השולחנות במרכז המבקרים נבנו מעצי החביות תוך הרצון למחזר לשמור על הסביבה, את הגפת תורמים למספר מקומות. בנוסף היקב מסווג גם כ-ביודינמי. כלומר מעבר לעקרונות של יקב אורגני היקב לוקח בחשבון אלמנטים נוספים של מחזורי ירח, התערבות מינימלית של האדם, והבנה שכול הסביבה החיה באיזור הכרמים היא חלק מהמערכת ורק תורמת לה. התפוקה מיקב אורגני קטנה יותר בכ-15% והעלויות של הדישון והריסוס הביולוגי יקרים יותר, אך הבחירה לעשות זאת הייתה ברורה, הן בשל הרצון לקבל תוצר איכותי יותר והן בשביל לקבל תוצר בריא תוך התחשבות מלאה בסביבה ובאדם.
בנוסף לכל הדקויות של יקב אורגני וביודינמי, יניב החליט להוסיף גם את אמונתו בהעברת אנרגיות חיוביות לענב וליין, והדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא ע”י השמעת מוסיקה. מחקרים רבים נעשו בעולם על השפעה של מוסיקה על צמחים/פירות/מים ואף יש מחקר שהוכיח השפעה של מוסיקה על המבנה הגבישי, את זה הבינו ביקב לטם והחליטו להעביר את האנרגיה שרוצים ליין בעזרת סוגי המוסיקה: מוסיקה כבדה ליינות כבדים ומוסיקה קלילה ליינות קלילים.
מזמין אותכם להגיע ליקב , ולשמוע מוסיקה ביחד עם היין במרפסת בעלת הנוף היפה בצפון.
Allegro אלגרו 2018 – בלנד המורכב משלושה זני ענבים: 70% קברנה סובניון, 20% קברנה פרנק, 10% נביולו. יין בעל גוף בינוני, ארומות של דובדבנים פטל ותות שדה , עם טאנינים בועטים. היין בעל נוכחות בפה אך שומר על אופי פירותי. מחיר לצרכן 75 שקלים.
SONORE שיראז 2018 – הדבר הראשון שמבחינים ביין הוא הצבע העמוק של היין, קשה להעביר בתמונה את הברק שיש ליין צבע סגול כהה, באף ניתן להבחין בפירות יער ופלפל שחור טאנינים רכים ונעימים, גוף בינוני-מלא, מחיר לצרכן 105 שקלים.
Nebbiolo נובילו 2019 – לא הרבה עושים נובילו בארץ (אפשר לספור על יד אחד) אבל אתחיל ואגיד שזה הטוב מבין כולם. צבע אדום בהיר בעל ברק, איך שמקרבים את הכוס לאף מריחים תותים טריים ורעננים עם דובדבן אדום בשדה, לאחר פתיחת היין אפשר אפילו להרגיש פרחים וטבק. בפה, לא מרגישים את הטאנינים אלא טועמים גוף קל , סיומת ארוכה ומתפתחת. מחיר לצרכן 100 שקלים.
אין ספק שאחרי יום כזה אני יוצא הרבה יותר אופטימי. פגשנו אנשים שלקחו החלטה לנסות ולעשות טוב לחברה ולסביבה. הם הצליחו לעשות זאת תוך עשיית יין איכותי מדוקדק וטעים, ללא כל התפשרות על התוצר הסופי.
יש לציין שזו מגמה שמתחזקת וניתן לראות עוד ועוד יקבים שמצטרפים: יקב כישור שמעסיק אנשים בעלי מוגבלות מכפר כישורית, יקב סומק שמעביר סיורים לקשישים ללא עלות, יקב נאות סמדר שהוא יקב אורגני, קבוצת יקבים שהתחייבה לפעול לפי תו תקן “יין נטו” (הקטנת השימוש בתוספים) שיזם רמי נעמן בעלי יקב נעמן, ועוד דוגמאות רבות שלא יכולנו לסקר בכתבה אחת.