הגשת ומזיגת בקבוק
טקס מזיגת היין כולל הרבה שלבים, על מה אנחנו צריכים להקפיד באמת? ומה סתם נראה יפה ...
מי מאיתנו שהיה במסעדות שמכבדות את עצמן והזמין בקבוק יין זוכר את טקס היין שם, אך גם כאשר אנו שותים בבית יש כמה כללים שיש לשמור על מנת להעצים את החוויה מהיין, הטקס מכיל בתוכו כללים שלא רק נראים טוב אלא עוזרים לנו למקסם את החוויה מהיין.
לדוגמה המזיגה, כאשר מוזגים יין אין למלא את הכוס עד סופה, גם אם אנחנו שותים בקבוק לבד יש להקפיד על כמות של סטנדרטית של 180 מ”ל לכוס (קצת פחות משליש כוס), כדי להשאיר מקום ליין לנשום ולהיפתח, וגם מספיק מקום על מנת לסחרר אותו (סיבוב לטובת הכנסת חמצן הסבר בפרק הבא). היוצאים מן הכלל הם יינות מבעבעים אשר מוגשים בכוסות דקות וארוכות יותר ואותם ניתן למלא יותר (שלושה רבעים מהכוס), אך גם כאן יש להשאיר מעט מרווח על מנת שהיין ינשום.
דקנטר
ישנם יינות “סגורים” אשר לא מביאים לידי ביטוי את כל עוצמת הטעמים והניחוחות מיד עם פתיחת הבקבוק. העברתם לכלי זכוכית רחב מידות הנקרא דקנטר עשויה לעזור להם להיפתח מהר יותר. ליין בדקנטר יש שטח פנים רחב יותר המאפשר לו לנשום ולהיפתח מהר יותר כמו כן הטאנינים יהיו קצת רכים יותר ברגע המגע עם החמצן.
מומלץ להעביר יינות בעלי גוף מלא כמו מרלו, קברנה סוביניון, יינות אלו נוטים להכיל טעמים עמוקים ומורכבים יותר ולכן דורשים יותר זמן עם עם האוויר לפני הגשתם כלומר יותר חמצן בכדי להגיע לשיא שלהם.
יינות בעלי טעמי פירות חזקים ויינות בעלי גוף קל כגון פינו נואר, וטמפראניו מוכנים לשתייה תוך זמן קצר יותר ושימוש בדקנטר עשויה לעשות יותר רע מטוב, לכן כל יין אדום מומלץ להעביר לדקנטר.
יינות לבנים מלאים מזנים כמו ויונייה ושרדונה יכולים לעתים להרוויח ממעט זמן בדקנטר אך לרוב לא נוטים להשתמש בדקנטר ליין לבן או רוזה, אלא במתן אוויר בבקבוק.
ישנם מספר סוגי דקנטר כפי שניתן לראות בתמונה העליונה, לכל סוג יין את הדקנטר המתאים לו, בהמשך נרחיב על איך בוחרים דקטנר נכון לסוג היין, אך כרגע בשלב זה נסתפק בדקנטר הבסיסי והנפוץ שנמצא בתמונה התחתונה.
אין דקנטר ? לא בעיה בכלל
הדרך הבסיסית לתת ליין לנשום, היא להשאיר את הבקבוק פתוח מיד עם פתיחתו, בשל מבנה הבקבוק (גוף רחב ופייה צרה) והמילוי של היין עד לצוואר, שטח המגע של היין עם החמצן קטן מאוד , וכך גם השפעתו על היין, לכן מומלץ למזוג מעט יין לכוס עד לקו הרחב של הבקבוק להגדלת שטח המגע עם החמצן, בנוסף היין בכוס יפתח וינשום מהר יותר. זמן הנשמיה משתנה מיין ליין היא יכולה להיות מספר דקות או אפילו כמה שעות, ככל ממוצע ניתן לחכות בין 15 דקות עד חצי שעה. תרגיל שניתן לנסות הוא לראות כיצד היין מתפתח עם הזמן, האם מגלים ארומות וטעמים חדשים לאחר כמה שעות שהיין פתוח? האם היין משתפר אחרי כמה שעות של נשימה?
טמפרטורה
גורם נוסף חשוב בהגשת יין הוא הטמפרטורה. יינות באים לידיי ביטוי בצורות שונות בטמפרטורות משתנה, לדוגמה יין לבן בעל גוף מלא, אשר סגור ועצור כאשר הוא נמזג ישירות מהמקרר בטמפרטורה של 3-4 מעלות צלסיוס, אך כעבור עשר דקות בטמפרטורת החדר תכונות הפירות והמינרלים בו נעשים יותר מודגשים.
כשזה נוגע ליין, הסביבה חשובה מאוד, ריחות מבישול, עישון או הסביבה עלולים לפגום באוויר ובכך לשנות את טעם היין. בידוד ריחות אלה מהיין יגרום לחוויה יותר מהותית מהיין. זהו יכול להיות ניסוי למי שרוצה להתמקצע קצת ביכולת הטעימה שלו, לנסות לטעם יין קר לעומת אותו יין בטמפ’ הנכונה שלו ולראות כמה טעמים נוספים הוא מקבל. להלן הטמפרטורה המומלצת לכל יין:
יינות מבעבעים – סביב °C5.
יינות לבנים גוף קל/ארומטים/רוזה – סביב 7°C.
יינות לבנים גוף מלא – סביב 11°C.
יינות אדומים גוף קל – סביב 15°C.
יינות אדומים גוף מלא – סביב 20°C.
יינות קינוח – תלוי מאוד, לדוגמה פורט לבן סביב 10°C, פורט אדום סביב 16°C ,לשרי נע בין 8-14 °C תלוי בסוגו.
מזיגה נכונה
יין יש למזוג באיטיות ובמתינות ולא לחבוט את הבקובוק בכוס ולא בזרם חזק. תמיד מומלץ לקחת את כוס היין ביד אחת, להטות אותה באלכסון לעבר צוואר הבקבוק ולתת ליין לזרום לתוכה באטיות, במידה ואי אפשר והכוס צריכה להישאר נייחת על השולחן נמוזג לתוך המרכז, במידה ונוצרות בועות בכוס במהלך המזיגה, הדבר אינו מהווה בעיה , הבועות אמורות להעלם מומלץ להמתין לכך(מזיגה איטית תמנע זאת מכתחילה). כדי שהטיפות האחרונות לא ירטיבו את מפת השולחן או את הבקבוק בתום המזיגה, מוזגי יין מסובבים קלות את הבקבוק ומרחיקים אותו מהשולחן תוך כדי משיכת הזרוע לאחור בדרך זו טיפות היין האחרונות נשארות תלויות על פיית הבקבוק, ההמלצה תמיד לסבוב לכיוון המנוגד לתוויות כך במידה שכן נפלה טיפה, היא תהייה מאחור ולא בפנים/תווית היין.
אהבתם? שתפו עם חברים
פוסטים קשורים:
נושא קודם:
נושא הבא:
